כל המאמרים במדור יתרו

משה רבנו, כולו היה קודש להנהגת האומה ולהבאת דבר ה' לעולם. כך אירע שמשה ישב "לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם… מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב", ולא הרגיש שהתוצאה

א. פוליטיקאי טוב, זקוק לייעוץ. עדיף קרוב משפחה חיצוני, מחו"ל, על פני אדם זר מתוך המערכת. מה שרואים משם לא רואים מכאן. ליועץ אין כישורי

"מכל עשרת הדיברות", אמר חכם אחד, "לא נותרו בימינו אלא שנים: 'אנכי!' ו'לא יהיה לך!'. את השאר שכחנו". הוא כמובן הגזים מעט, אך יש בדבריו

במה זכה פסוק שנראה טכני לחלוטין- "וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו", להיות הפסוק החותם את פרשת יתרו שבה מצויים עשרת

כל כך התרגלנו מילדות לפסוק המכונן בעשרת הדיברות- "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ.." , שאנחנו לא שואלים את עצמנו שאלה פשוטה- למה המילה 'כַּבֵּד' דווקא?

בסיפור הרקע של מעמד הר סיני התורה (שמות יט, א-ב) מתארת: 'בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי: וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים

המפגש בין משה ליתרו מוביל לעצה בדבר הצורך בהקמת מערכת משפט. בהמשך לעצתו מגדיר יתרו מי ראוי להיות שופט "ואתה תחזה מכל העם, אנשי חיל

מערכות יחסים בתוך המשפחה היו מאז ומעולם דבר נפיץ ביותר. יחסי כלה וחמותה, יחסי הורים וילדים, ויחסי אחים ואחיות בתוך המשפחה, סיפקו דרמות מרתקות, רוויות

פרשת בואו של יתרו למדבר נראית על פניה מוזרה. היא קוטעת את הרצף של הסיפור הדרמטי של יציאת מצרים האמור להגיע לשיאו בקבלת התורה. בעודנו