כל המאמרים במדור יתרו

"לא חשוב מה יאמרו הגויים. חשוב מה יעשו היהודים", אמר דוד בן גוריון. הוא צדק, אבל גם טעה. פרשת השבוע, מן הבודדות שנקראו על שם

עשרת הדברות המוזכרים בפרשה מוזכרים גם בספר דברים, בפרשת 'ואתחנן'. קיימים הבדלים בין נוסח הדברות בשני המקומות. אחד מההבדלים הוא בנוסח הדיבר החמישי, 'כיבוד אב

  הפרשה מתחילה במילים 'וישמע יתרו', ועל כך שואל המדרש: מה שמועה שמע ובא? לפי אחת הדעות – מתן תורה שמע ובא, ואם כן, אין

שבע שמות היו לו ליתרו ואחד משמותיו היה "יתר". לפי רש"י סיבת השם: "יתר – על שם שיתר פרשה אחת בתורה: 'ואתה תחזה'". אלא שעל

מדרש מיוחד מתאר את הצטרפותם של יתרו ורחב לעם ישראל: "בשעה שישראל עושים רצונו של הקב"ה, מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זה צדיק באומות

האיום של כתיבת ספרי יוחסין והבאה לפילוג העם, הנשמע תדיר, צריך בחינה מדוקדקת. בראש ובראשונה – האם זו בכלל אפשרות הניתנת ליישום? שאם לא כן

מה עשוי לגרום לאדם לעזוב את עמו, לשנות את אורחות חייו ולקבל על עצמו את דת משה וישראל? למה להיות יהודי? התשובה לכאורה, מובנת מאליה:

הורה, מנהיג, מפקד, מנהל – סמכותיים, אינם אלו המטילים מורה על הכפופים להם עד להופעתו בפרשה, לא ידענו הרבה על יתרו חותן משה. בפרשתנו הוא

פרשתנו מתארת עוד שרשרת בתהליך שהחל ביציאת ישראל ממצרים. שכן אל לנו לחשוב שקבלת התורה בהר סיני היתה המטרה של יציאת ישראל ממצרים. אמנם זהו

"לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹקֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה ה' אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא" בחרתי במאמר זה להתמקד ברעיון אישי העוסק בדיבר