כל המאמרים במדור משפטים

אחת הפרשיות בפרשתנו עוסקת בפיתוי של בתולה (כב, טו). באופן עקרוני מדובר במצב שאותו אנו מגדירים היום כ"יחסים בהסכמה". במצב הזה קובעת התורה שכיוון שהנערה

בהלכה דנו במעמד חברה בע"מ כיוון שלא ברור מי למעשה הבעלים בפרשת השבוע כותבת התורה חלק מהמשפטים המנחים את עם ישראל: "וְאֵ֙לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים

פרשת משפטים עמוסה בעניינים של משפט; במצוות ובדינים מעולם המשפט העברי. הפרשה היא המשך ישיר למעמד מתן תורה, וקבלת עשרת הדיברות. תפיסה זו מושתת על

המשך קורות ישראל במדבר גורם לתהות על מידת כוונתם ב"נעשה ונשמע" תגובת ישראל "נעשה ונשמע" מופיעה בתיאור מעמד ברית סיני שבפרשת משפטים. הדברים מתפרשים בפשטות

שתי מצוות מוזכרות בפרשתנו בסמיכות ובאופן תמציתי: השמיטה והשבת. נתמקד תחילה במצוות השמיטה: "וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת אַרְצֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ, וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ

ברבות השנים רבו המקרים שבהם חרגה הביקורת על בית המשפט ושופטיו מגבולות המותר השמעת ביקורת היא מנשמת אפו של חופש הביטוי, "ציפור הנפש של הדמוקרטיה".

מבחני הזמן מאתגרים את האדם מול הנאמנות והמחויבות של הברית הנצחית, ולא תמיד בהצלחה נפש האדם מורכבת ויש בה ניגודים ומתחים בין מגמות ורצונות מנוגדים.

  כיצד יש להתייחס למשפט שעוסק בעובד מדינה שמואשם בעבירות על חוקי מדינת ישראל? הדיון בשאלה האם ראוי שתיעשה עסקת טיעון עם ראש הממשלה לשעבר

  דווקא ברגעים האלה כש"אין יותר מה להפסיד" האדם נבחן – את מי הוא עובד? בפרשה שלנו נזכר דין עבד עברי והתורה מתארת מצבים שבהם

התורה הייתה ערה גם למחיר הכבד שעלול להיות להלוואה "אם כסף תלוה את עמי. רבי ישמעאל אומר כל אם ואם שבתורה רשות, חוץ מזה ועוד