השמיטה משפיעה עליכם?

שתי מצוות מוזכרות בפרשתנו בסמיכות ובאופן תמציתי: השמיטה והשבת. נתמקד תחילה במצוות השמיטה: "וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת אַרְצֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ, וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ לְזֵיתֶךָ".

לאמור, כשם שבמהלך שש שנים אדם זורע את שדהו ואוסף את יבולו, כך בשנה השביעית עליו  להפסיק את מלאכת הזריעה, ולא לאסוף את היבול לעצמו. כך מפרש הרמב"ן את הפסוק: "והשביעית תשמטנה שלא תזרע את ארצך, ונטשתה שלא תאסוף את תבואתה, אבל תעזבנה, ואכלו אביוני עמך".

וכך פוסק הרמב"ם הל' שמיטה ויובל (ד,א): "מצות עשה להשמיט כל מה שתוציא הארץ בשביעית שנאמר והשביעית תשמטנה ונטשתה, וכל הנועל כרמו או סג שדהו בשביעית ביטל מצות עשה, וכן אם אסף כל פירותיו לתוך ביתו, אלא יפקיר הכל ויד הכל שוין…".

המסר העולה מהפסוקים הוא, שארץ ישראל איננה שייכת לעם ישראל אלא להקב"ה, "כי גרים ותושבים אתם עמדי". כאשר אדם עובד שש שנים עלול הוא לחשוב שהוא הבעלים על הארץ. השביתה מעבודת השדה והכרם, והפקרת היבול הם ביטוי לכך שהארץ אינה בבעלותנו. זאת ועוד, פעולת ההפקר מאפשרת לכל אדם ובמיוחד לעניים ואביונים, ללקט מהיבול. בסמיכות למצוות השמיטה מצווה אותנו התורה על השבת: "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר".

הסמיכות של שתי המצוות מעידה על קשר עמוק ביניהן. שתי המצוות- השבת והשמיטה- מגבילות את חופש העשייה והיצירה של האדם, כך שיכיר במלכותו של הקב"ה על הארץ. שתי המצוות האלה מדגישות גם את הצורך בתמיכה באוכלוסיות חלשות. שבת ניתנה לכולם כך שכולם, כולל העבדים, יהיו זכאים ליום מנוחה, ובשמיטה הכל הפקר וכך מתאפשר גם לעניים ללקט תבואה כדי צורכם.

הרב קוק זיהה קשר עמוק בין השמיטה לשבת וכך הוא כותב בהקדמה לספרו "שבת הארץ": "היחיד מתנער מחיי החול לפרקים קרובים – בכל שבת. באה שבת באה מנוחה. מתחלת הנפש להשתחרר מכבליה הקשים, ביום הניח ד' לך מעצבך ומרגזך ומן העבודה הקשה אשר עובד בך', ומבקשת היא לה אז נתיבות עליונות… את אותה הפעולה, שהשבת פועלת על כל יחיד, פועלת היא השמיטה על האומה בכללה".

כלומר, השבת מיועדת בעיקר ליחיד, ושנת השמיטה אמורה לפעול על כלל האומה ולזכך אותה כך שהצדדים האמוניים והמוסריים של האומה יתעצמו במהלך השמיטה. ההשפעה על האומה היא תהליך מורכב יותר ולכן דרושה שנה שלמה לזיכוך ולשינוי.

(משפטים תשפ"ב)