מצוות שבין אדם לציבור
עמוס בר דע פרשת משפטים עתירה במצוות (ג"נ מכלל תרי"ג) שחלקן הגדול בכלל מצוות שבין אדם לחברו המתייחסות לסדר נזיקין אשר בתושבע"פ. בתקופה האחרונה התקיים
עמוס בר דע פרשת משפטים עתירה במצוות (ג"נ מכלל תרי"ג) שחלקן הגדול בכלל מצוות שבין אדם לחברו המתייחסות לסדר נזיקין אשר בתושבע"פ. בתקופה האחרונה התקיים
חלק ממצוות התורה בא להזהיר את עם ישראל, מפני השפעת תרבויות זרות על זהותו. בפרשה שלנו הקב"ה מבטיח: "ושלחתי את הצרעה לפניך וגרשה את החוי
הרב ד"ר אמיר משיח רב ביכנ"ס לצעירים כפר גנים ג' כאשר העבד העברי מסרב לצאת לחופשי, רוצע אדוניו את אוזנו במרצע ובכך הוא הופך לעבד

הרב חגי לונדין \מוסד העבדות נתפס על פי רוב בימינו כעיוות מוסרי אשר האנושות ברובה הגדול השתחררה ממנו. התפיסה הליברלית-הומניסטית, המשמשת כיום כתבנית החשיבה הבלעדית
המקור היסודי המחייב את ההליכה אחר הרוב נמצא בפרשת השבוע שלנו. ברם, למעשה הוא אומר את ההפך הגמור: "לא תהיה אחרי רבים לרעות, ולא תענה
פרשיות נזיקין שבפרשת השבוע מלמדות יסוד הלכתי פשוט וחד – האדם אחראי. הוא אחראי לשורו ולחמורו שלא יזיקו, הוא אחראי לאש היוצאת מתוך שדהו; הוא
בפרשת משפטים מביאה לפנינו התורה את דיני העבדים, עברי ככנעני. על אף הציטוט מפורסם מלשון התורה (ויקרא כה, טו): "לעולם בהם תעבדו", מכל מקום אנו
עמית רותם, מנכ"ל "אור-אל חוייה לבר מצוה" פרשתנו העוסקת ברובה בדיני נזיקין, פותחת דוקא בדיני עבד עברי. המונח "עבד" מעורר בנו תמיד אסוציאציה לתקופות אפלות
איתן פינקלשטיין ר' יצחק פתח: "וְשׁוֹחַד לֹא תִקָּח כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים" (שמות כ"ג, ח) – אמר ר' יצחק: ומה אם מי שנטל שוחד ממי

סמיכות הפרשיות בין מתן תורה ועשרת הדיברות – ה"כללים הגדולים" שבפרשת יתרו, לבין שלל הפרטים וריבוי הנורמות שבפרשת משפטים, הביאה עמה ריבוי של דברי פרשנות.