כל המאמרים במדור תרומה

מרבית החרדים מבינים שמה שהיה הוא לה מה שיהיה, והשאלה כעת הינה רק איך עושים זאת בהידברות ובשיתוף פעולה. אם מישהו מצפה שתלמידי ישיבות פוניבז',

המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר ועדיין מתנהלת, גובה קורבנות רבים כבדים מנשוא. לא מעט משפחות איבדו את יקיריהן והן נאלצות לחיות את החיים לצד האובדן, המשבר

ברוך יצא עם כיתת הכוננות למנוע את חדירת המחבלים לקיבוץ מגן, עמיחי החזיק את ידית דלת הממ"ד שבתוכו הסתתרו הוא, אשתו וששת ילדיהם בכרם שלום

בעיות קשב וריכוז נולדתי איתן. הן מזוהות איתי ביומיום בזכות רגישות היתר לרעש בדיונים (כלל ידוע: טלפונים גם לא על רטט), חוסר סדר מופתי בשולחן

"הכל ברור", אמר משה לה' כ"שהיה הקב"ה מראה לו בהר היאך יעשה את המשכן", "רק עם המנורה", הוא הוסיף, "יש לי בעיה": "כיון שהראה לו

ההגנה הכי טובה – ההתקפה סוגיית אי גיוס צעירים חרדים לצה"ל – התעוררה וצוברת תאוצה. מכמה סיבות: הצורך המבצעי של הצבא לגייס אלפי לוחמים חדשים

אחינו היקרים, בני הציבור החרדי, אנו נמצאים בשעה הרת גורל לעם ישראל, שלא הייתה כמותה. שעה שאנו נלחמים בעזה נגד אויב מר ומפלצתי, שטבח בנו

בפסוקים הראשונים של פרשת 'תרומה' מופיע הציווי לקחת תרומה למשכן: "מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ". כל החומרים לבניית המשכן הם חומרים וחפצים מחומרי חיינו

אתם הקוראים בטח שואלים: מה זאת הכותרת הזאת? כתב חידה? כתב סתרים? לא! זהו פסוק מתוך האורית (התורה) בשפת הגעז מפרשת השבוע, פרשת 'תרומה'. בעברית

מלחמה כרוכה בתחושת אשמה. גם כאשר אנו מוצאים עצמנו, במידה רבה, קורבנותיה. שלושה סוגי אשמה אנו נושאים עימנו, על פי הלוגותרפיה (גישה פילוסופית וטיפולית למציאת