
אלו שאלוקים איתם
מה אפשר לקחת אתנו מסיפור המגילה? מתוך שלל הבשורות, טוב לעמוד על נקודת המפנה. אחד הרעיונות הבסיסיים במגילה מופיע בפיוטו של רבי יהודה הלוי לפורים

מה אפשר לקחת אתנו מסיפור המגילה? מתוך שלל הבשורות, טוב לעמוד על נקודת המפנה. אחד הרעיונות הבסיסיים במגילה מופיע בפיוטו של רבי יהודה הלוי לפורים

כששלחה אסתר לחכמים וביקשה מהם: "כתבוני לדורות" [מגילה ז א] השיבו לה חכמים: "קנאה אתְּ מעוררת עלינו לבין האומות". תשובתם זו של חכמים היא לכאורה

חז"ל לא אמרו "משנכנס אדר מרבים בשמחה", אלא – "אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה –

בכ"ט באייר תשל"ז, 17 למאי 1977, בשעה עשר בלילה, בזכותו של השדר המיתולוגי חיים יבין נכנסה לפס הקול הישראלי המילה – מַהְפָּךְ. הוא התכוון

הרב חגי לונדין, ראש בית המדרש החברתי בקריה האקדמית אונו מצוות ברית המילה מאתגרת ללא ספק את מדעי הפסיכולוגיה והסוציולוגיה במדינת ישראל. קשה למצוא תופעה

כשאר פרשיות המשכן, עמוסה פרשת תצווה בפרטים ופרטי פרטים. זר כי ייקלע לבית הכנסת, עשוי לחשוב שהגיע בטעות לשיעור בבית ספר "שנקר". גזירה ותפירה, צביעה

בשולי מעילו של הכהן היו תלויים פעמונים ורימונים, שתפקידם היה להשמיע קול בעת שאהרון הכהן היה נכנס אל הקודש. 'וְעָשִׂיתָ עַל שׁוּלָיו רִמֹּנֵי תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן
פרשת תצווה הינה המשך טבעי וישר לפרשת תרומה, ועוסקת בתחילת מימוש העבודה במשכן שאך זה הוקם. בתחילת הפרשה מצווה הקב״ה על משה שלשה ציוויים קונקרטיים.
אבא אנגלברג, ראש מכון טל לשעבר קיימות שתי שאלות קלאסיות בקשר לפרשת תצוה. הראשונה היא שאלת הזוהר, למה שמו של משה לא מוזכר בפרשה, למרות
פרשת תצווה הינה המשך טבעי וישר לפרשת תרומה, ועוסקת בתחילת מימוש העבודה במשכן שאך זה הוקם. בתחילת הפרשה מצווה הקב״ה על משה שלשה ציוויים קונקרטיים.