פרגון מכל הלב

פרשתנו עוסקת בבגדיו של הכהן הגדול. אחד מבגדיו המיוחדים של הכהן היה החושן. בתוכו היו נתונים האורים ותומים, שבאמצעותם היו שואלים בסוגיות לאומיות גורליות. החושן היה מונח על לבו של אהרון והכתוב מדגיש זאת באמצעות המילה "לב" שחוזרת שלש פעמים:

"וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל לִבּוֹ… וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן… וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ לִפְנֵי ה' תָּמִיד".

החושן הונח מעל לבו של אהרון הכהן. אולם העובדה שהכתוב חוזר על כך שלש פעמים נועדה להדגיש שהמיקום על הלב אינו רק פיזי, אלא גם רוחני ומהותי. ניתן לומר, שתפקידו המרכזי של החושן הוא להזכיר לאהרון שעליו לייצג את כלל ישראל. העיסוק בעבודת הקודש עלול להביא את הכהן לשקוע בתוך עולמו הרוחני ולהותירו מרוחק ומנותק מהעם. שמות בני ישראל הנתונים בחושן נועדו להזכיר לאהרון שהוא שליח העם. לכן גם נקבע שמיקומו של החושן יהיה על הלב, שכן, הלב הוא משכן הרגש והחמלה. כאשר משה גדל בארמון פרעה הוא יוצא אל אחיו לראות בסבלותם ומסביר רש"י: "וירא בסבלתם – נתן עיניו ולבו להיות מיצר עליהם".

אולם נראה, שיש פן נוסף במיקום החושן מעל הלב. אחד מחששותיו של משה בעת שהוטלה עליו השליחות להוציא את ישראל ממצרים היה המפגש עם אהרון. משה האח הצעיר כביכול "עוקף" את אחיו הבכור ומתמנה למנהיגם של ישראל. הקב"ה הרגיע את משה והבטיח לו שאהרון ישמח עד מאד על המינוי ואף ילווה את משה בעת שליחותו: "…וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ". חז"ל העריכו את הפירגון של אהרון ונצטט את דבריו של רבנו בחיי: "וראך ושמח בלבו. לא היו מתקנאים במעלתם זה על זה, זהו שאמר הכתוב: 'הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד' (תהלים קלג, א). ושמח בפיו לא נאמר, אלא בלבו, אמר ר' שמעון בן יוחאי הלב ששמח בגדולת אחיו ילבש אורים ותומים, שנאמר: 'והיו על לב אהרן'".

מקומו של החושן על ליבו של אהרון הוא עדות לפירגון של אהרון לאחיו הצעיר משה. אהרון נכנס אל הקודש כאשר הוא עטור בחושן כדי ללמדנו עד כמה פירגון הוא משמעותי לכפרתם של ישראל. בימים אלו, יש למעט בחיצי ביקורת שלא במקומם ומנגד, להכביר במילים טובות ומכבדות גם כלפי ברי הפלוגתא שלנו מבלי לטשטש את המחלוקת עצמה.

(תצוה תשפ"ב)