כל המאמרים במדור בשערי המשפט העברי

אפיונה המרכזי של פרשת כי תבוא, עיקרה ראשה ורובה, הוא פסוקי הברכה והקללה.  בתוך שלל פסוקים אלה, תופשים מקום מרחבים גיאוגרפיים שונים: "ארץ", "עיר", "שדה",

פרשת אשת יפת תואר ניצבת במרכז הפרק שפותח את פרשת "כי תצא למלחמה". בעיני פרשנים, ראשונים כאחרונים, כמו גם בעיני אדם בן ימינו, מעורר המקום

החלפת המנעולים בלשכה של משרד המשפטים בתל אביב, כדי למנוע מהיועמ"שית לממשלה לעבוד בה, היא שיא חדש במסכת הגרוטסקה וההטרלות שאנו עדים להן. וכמאמר המימרה

לא מעט פסוקים שגורים כל כך על לשוננו, עד שאין אנו מבחינים תמיד בקושי העולה מהם ובהם. אחד מהם הוא הפסוק שפותח את פרשתנו: "רְאֵה

המלחמה הבלתי נגמרת בדרום מעניקה לכולנו, ובמיוחד לראשי המדינה ומערכות הביטחון, שיעור גדול לחיים, גם בענווה גם בצניעות. שיעור, שלמרבה הצער ולמגינת הלב, טרם הופנם

רבים מדברי "הנאום האחרון של משה" בספר דברים, "משנה תורה", כוללים עשרות רבות של מצוות. כך גם בפרשתנו. לפי ספר החינוך, "יש בה שמונה מצוות עשה וארבע מצוות לא

יש שאלות שההיסטוריה או המציאות עונה עליהן, ללא צורך בתשובה מעשה ידי אדם. אחת מהן היא השאלה עתיקת יומין, שחוזרת אלינו מדי שנה, כמו בומרנג,

שעת פטירתו של אדם היא פעמים הרבה שעה של חשבון נפש. מעשי עלילותיו וגבורותיו של אדם עוברים לפניו כבני מרון. מן הסתם, הוא שמח על

כדרכה, בבואה לתאר את המנהיג האידיאלי שראוי להנהיג את ישראל, מקמצת התורה במילים. במילים ספורות, תמציתיות, מוצגת לפנינו דמותו של המנהיג הראוי ותנאי הכשירות הנדרשים

"מלכנו מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא מלך חפץ בחיים, אוהב שלום ורודף שלום ואוהב את ישראל עמו ובחר בנו מכל העמים. לא מפני שאנו