אחת הסוגיות החשובות על סדר היום החברתי בעולם בכלל, ובישראל בפרט, היא ההתייחסות לאנשים עם מוגבלות. בעניין זה עברה מדינת ישראל דרך ארוכה. למן המעבר
בשבוע הקרוב, יציינו שוב יהודים ברחבי העולם את ל"ג בעומר. במועד זה יפסיקו רבים מהם את מנהגי האבלות, וישובו, במידת האפשר, לשגרת חייהם. מעין חזל"ש,
אחת התופעות המאפיינות את הכלכלה העולמית בת זמננו היא ההפרטה. עיקרה: העברת נכסים ציבוריים וסמכויות שלטוניות מהממשל לידיים פרטיות. פעולה זו מעוררת שאלות בכמה מישורים:
בעולמה של תורת ישראל, ירושלים מעולם לא הייתה שם עיר, אפילו לא עיר בירה, אלא משאית גדולה, כבדת מטען, הנושאת על גבה היסטוריה וקדושה, הלכה
לפני 236 שנה, הוקראה הכרזת העצמאות של ארצות הברית במעמד חגיגי רב רושם, בפני הציבור בחזית "אולם העצמאות" בפילדלפיה. בסיומה הושמע בפעם הראשונה קול צלצולו
פרשת השבוע קוראת לנו ליטול פסק זמן מהמרוץ המטורף, ולעצור קמעא את שטף החיים. שנת השמיטה ושנת היובל, כמו שבת בראשית, המתרגשת ובאה אלינו בכל
חופש התנועה מוכר זה כבר כאחת מזכויות האדם הבסיסיות ביותר. חלק מחירותו של אדם מתבטא ביכולתו לנוע בחופשיות ממקום למקום, לגור היכן שלבו חפץ, לצאת
אחד הכשלים הניצבים לפתחו של כל לימוד, ולימוד תורה בכלל זה, הוא השגרה. החזרה השנתית על פרשיות התורה, הופכת פרשיות רבות לטקסטים מוכרים, שכל אחד
פרשת השמיטה שפותחת את פרשת השבוע קוראת לנו ליטול פסק זמן מהמרוץ המטורף, ולעצור קמעא את שטף החיים. כמו שבת בראשית, המתרגשת ובאה אלינו מדי
הסמיכות שבין יום העצמאות לפרשת בהר שלאחריה ניתנת להתפרש בפנים הרבה. לפני 250 שנה, הוקראה הכרזת העצמאות של ארצות הברית במעמד חגיגי בחזית "אולם העצמאות"
