כל המאמרים במדור בשערי המשפט העברי

הלב תופס מקום מרכזי בתורה. מספר הפעמים שהלב מופיע בתורה, על הטיותיו השונות, עולה לכדי עשרות רבות, ומלמד על מקומן החשוב של "חובות הלבבות" בעבודת

"בשני מקומות בתפילה", אמר פעם דודי ז"ל, "נוהג הציבור להמתין למורו ורבו. בקריאת שמע ובסיום תפילת העמידה. וכל כך למה? לפני שקריאת שמע מסתיימת במלים

אמור לי מי ניצב בשורה הראשונה, בחזית הפמליה בטקסי הכבוד שלה, ואומר לך מהי המדינה ומהם אופייה וערכיה. פסוק אחד הפותח את פרשתנו, נראה משונה

"במוצאי מנוחה קידמנוך תחילה, הַט אוזנך ממרום יושב תהילה, לשמוע אל הרינה ואל התפילה". במילים אלה, "לשמוע אל הרינה ואל התפילה", שמקורן בתפילת שלמה המלך,

תורת ישראל משתמשת לא אחת בביטויים קשים כנגד מעוולים למיניהם, עובדי עבודה זרה ועברייני מין הפורצים אורחות מוסר. וכך מצאנו גבי עבודה זרה (דברים ז):

בפרשת השבוע שכותרתה "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, ושפטו את העם משפט צדק", מופיע ציווי גדול בעולמה של מורשת ישראל דברים יז, ט): "וּבָאתָ

אחת הסכנות הגדולות שניצבות לפתחה של מערכת שלטון היא השחיתות, המוסרית והממונית. "הכוח משחית", קובעת אמרה נודעת שיצאה מפי הלורד האנגלי אקטון, "וכוח מוחלט משחית

צרת רבים, אומר הפתגם,חצי נחמה. אולי. אך פתגם זה בוודאי אינו משקף את כל עולמה של מורשת ישראל. בתורת ישראל, נחמה אינה מתבטאת בצרתם של

לפני שנים אחדות שמעתי מיבי יעקב, איש ירושלים, את אחד השיעורים הטובים ביותר בתיאטרון החיים. שיעור שמוכר לכל במאי מתחיל. אם חלילה באמצע ההצגה עולה