כל המאמרים במדור בשערי המשפט העברי

פרשת בלק ובלעם היא מן הפרשיות הידועות ביותר בתורה וקובעת ברכה לעצמה. זוהי הפרשה היחידה בתורה שנקראת על שמו של נביא גוי (שניה לה היא

"הבטחתי, אבל לא הבטחתי לקיים". אמרה זו המיוחסת ללוי אשכול, הייתה לראש פינה בהבטחות של מנהיגים ופוליטיקאים (לא רק) למיניהם. כמה רבים הם המבטיחים ואינם

בפירושו המקורי לתורה, "מלאכת מחשבת", שכשמו כן הוא, תמה ר' משה חפץ, מחכמי איטליה במאה הי"ז, מה טעם ציוותה תורה "שופטים ושוטרים תתן לך בכל

השופט מישאל חשין, בנו של ש"ז חשין, שכיהן כשופט מחוזי בתקופת המנדט ולימים כשופט ההרכב הראשון של בית המשפט העליון, סיפר שבהיותו עוּל ימים, נאסף

סופת ההוריקן שאיימה השבוע לבלוע את ניו יורק, וגרמה לנזקים עצומים בגוף, נפש וממון, הבליטה פעם נוספת את אפסות האדם אל מול איתני הטבע ועוצמת

לפני שנים אחדות שמעתי מריבי יעקב, איש ירושלים, את אחד השיעורים הטובים ביותר בתיאטרון החיים. שיעור שמוכר לכל במאי מתחיל. אם חלילה באמצע ההצגה עולה

אחד המאפיינים הבולטים של המשפט העברי, שהשפיעו השפעה מכרעת על דרך התפתחותו עד ימינו, הוא ניסוחו "על דרך המקרה" (מה שמכונה בלשון משפטנים ניסוח קזואיסטי,

הלב תופס מקום מרכזי בתורה. מספר הפעמים שהלב מופיע בתורה, על הטיותיו השונות, עולה לכדי עשרות רבות, ומלמד על מקומן החשוב של "חובות הלבבות" בעבודת

"בשני מקומות בתפילה", אמר פעם דודי ז"ל, "נוהג הציבור להמתין למורו ורבו. בקריאת שמע ובסיום תפילת העמידה. וכל כך למה? לפני שקריאת שמע מסתיימת במלים