כל המאמרים במדור בשערי המשפט העברי

אורה הגדול של שירת הים, הניצבת במרכז הפרשה, דחק מעט לשוליה – גם במישור הטקסטואלי, לסוף הפרשה, גם במישור התודעתי – את פרשת המלחמה בעמלק,

אדל ביטון ע"ה הייתה בת שנתיים כאשר נרצחה בפיגוע אבנים בשומרון. בעקבות יידוי האבנים, התנגשה אמה תבדל"א במשאית ואדל נפצעה קשה. שנתיים נאבקה על חייה

ה"לבוש", במובנו הרחב, הוא חלק מזהותו של אדם. לא ייפלא אפוא שבבואם ליתן סימנים בשמירת הזהות של בני ישראל במצרים, אמרו חכמים ששניים מתוך ארבעת

מערכת המשפט עומדת בשנים האחרונות (וביתר שאת בשבועות האחרונים) תחת מתקפה-רבתי. לצד הביקורת העניינית, לעתים נוקבת, נשמעות אמירות חריפות שלא אחת מלוות בביטויי נאצה, שנועדו

המגפה הנוראה שפקדה אותנו רחמ"ל מחייבת את הכל ברגישות מיוחדת. להישמרות מפניה, להימנעות מהדבקת אחרים, לאחריות וערבות לשלום החולים והדואגים שבינינו, לבעלי העסקים המדלדלים, ולשלום

אמרו חכמים: "שקולה צדקה כנגד כל המצוות" (ב"ב ט, א). הרמב"ם, שמקמץ היה במילותיו, הקדיש לה פרק נרחב ב"משנה תורה" ומנה בה שמונה מעלות, מדרגות,

כל המבקש להנחיל את מורשת ישראל ואוצרותיה לבני המאה ה-21 יודע שאחד האתגרים הקשים והגדולים ביותר שניצבים לפניו הוא דרך הנגשתה אליהם. דור, שרבים מצעיריו

מערכות יחסים בתוך המשפחה היו מאז ומעולם דבר נפיץ ביותר. יחסי כלה וחמותה, יחסי הורים וילדים, ויחסי אחים ואחיות בתוך המשפחה, סיפקו דרמות מרתקות, רוויות

קשה לדמיין כיצד עמד העם במתח, בשמעו את מרכבות המצרים מתקרבות ורודפות אחריו אל תוך הים. החשש מפני החושך, המים, הרעש, עצם המנוסה, הדאגה לבני

מוקדה של פרשת השבוע, "בשלח", היא "שירת הים": פרק שירה מופלא, החושף משהו מעצמת הרגשות שחוו בני ישראל במעמד קריעת ים-סוף: "וברוח אפיך נערמו מים,