כל המאמרים במדור בשערי המשפט העברי

מיד לאחר ברכות השבח שבראש "התפילה", תפילת העמידה, קבעו חכמים את ברכת "חונן הדעת". מה טעם פתחו דווקא בה? וכי אין בקשות גדולות וחשובות הימנה?

במשנתם של חכמים, מופיעים משה ובלק כזוג תאומים. כך כבר במדרש התנאים (ספרי דברים, פיסקא שנז, י): " 'ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר

פרשת בלק ובלעם היא מן הפרשיות הידועות ביותר בתורה וקובעת ברכה לעצמה. זוהי הפרשה היחידה בתורה שנקראת על שמו של נביא גוי (שניה לה היא

בעולמה של תורה, מאורעות קשים – לכלל ולפרט – הם נקודת ציון ותמרור "עצור" הקוראת לכל אדם (ע"ע מעשה נינווה), וקל וחומר לאדם מישראל, לעצור

עם סיום המונדיאל האחרון, לפני כארבע שנים, ביקשה פיפ"א, התאחדות הכדורגל העולמית, לערוך מחקר שיבחן כמה אנשים ברחבי תבל נחשפו לתחרות. הממצאים היו מדהימים: בממוצע,

הפרטים המרובים על סדר חניית בני ישראל במדבר נראים טרחניים למדי. חזרה מייגעת, תריסר פעמים, על קורבנות הנשיאים, דקדוק בכל פרט קטנטן. כל אלה אינם

בתורה אין זכר מפורש למתן תורה דווקא בשבועות (וחכמים אכן נחלקו בדבר התאריך המדויק של קבלתה). אופי החג מתמקד בפן החקלאי, "חג הקציר". ברבות השנים,

משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע. חילופי הנהגה הם תמיד מאורע מכונן. כך, במיוחד, בעולם העתיק, עולמם של מלכים, כאשר בניגוד למקובל, ההנהגה לא עברה

מאז ומתמיד, הילכו קוסמים קסמים על בני אדם. ניחוש וכישוף, הוצאת שפנים מהכובע, חיתוך אדם לשניים והחייאתו מחדש, טלפתיה ולהטוטי ידיים. כל אלה מהנים את