כל המאמרים במדור בשערי המשפט העברי

בעולמה של תורה, מאורעות קשים – לכלל ולפרט – הם נקודת ציון ותמרור "עצור" הקוראת לכל אדם (ע"ע מעשה נינווה), וקל וחומר לאדם מישראל, לעצור

עם סיום המונדיאל האחרון, לפני כארבע שנים, ביקשה פיפ"א, התאחדות הכדורגל העולמית, לערוך מחקר שיבחן כמה אנשים ברחבי תבל נחשפו לתחרות. הממצאים היו מדהימים: בממוצע,

הפרטים המרובים על סדר חניית בני ישראל במדבר נראים טרחניים למדי. חזרה מייגעת, תריסר פעמים, על קורבנות הנשיאים, דקדוק בכל פרט קטנטן. כל אלה אינם

בתורה אין זכר מפורש למתן תורה דווקא בשבועות (וחכמים אכן נחלקו בדבר התאריך המדויק של קבלתה). אופי החג מתמקד בפן החקלאי, "חג הקציר". ברבות השנים,

משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע. חילופי הנהגה הם תמיד מאורע מכונן. כך, במיוחד, בעולם העתיק, עולמם של מלכים, כאשר בניגוד למקובל, ההנהגה לא עברה

מאז ומתמיד, הילכו קוסמים קסמים על בני אדם. ניחוש וכישוף, הוצאת שפנים מהכובע, חיתוך אדם לשניים והחייאתו מחדש, טלפתיה ולהטוטי ידיים. כל אלה מהנים את

בין אם נרצה ובין אם לאו, התקשורת ממלאת בימינו כל חלל פנוי. רדיו, טלוויזיה, אינטרנט, דואר אלקטרוני, טוויטר, תקשורת סלולארית. ככל אמצעי טכנולוגי אחר, כל

מעמד הר סיני וקבלת התורה ניצבים במוקדו הרוחני-דתי של חג השבועות. סמיכות החג לתחילת ספר במדבר, שמאופיין בחלוקה ל"שבטים" שונים, מזמינים אותנו לעיון מחודש במתח

בעולמה של תורת ישראל, 'ירושלים' מעולם לא הייתה שם עיר, אלא משאית כבדת מטען, הנושאת היסטוריה וקדושה, הלכה ואגדה, פילוסופיה והגות, גיאוגרפיה וסוציולוגיה, מלחמה ושלום,