
פעילות אקטיבית לחידוש הקורבנות
פעילות אקטיבית לחידוש הקורבנות מול פעילות לצדקה וחסד- ירושלמי שקלים ז' ע"ב יש בקרבנו הסבורים כי הדבר החסר ביותר בימינו בעולמינו הדתי, ויש לפעול בדרך

פעילות אקטיבית לחידוש הקורבנות מול פעילות לצדקה וחסד- ירושלמי שקלים ז' ע"ב יש בקרבנו הסבורים כי הדבר החסר ביותר בימינו בעולמינו הדתי, ויש לפעול בדרך

"יש שני דברים שהאדם לא מתעייף מלהתבונן בהם, אש בוערת ומי מפל. הם תמיד אותו הדבר, אבל בכל זאת משתנים כל הזמן" (מתוך הספר "כד

"וְזֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה הַקְרֵב אֹתָהּ בְּנֵי אַהֲרֹן לִפְנֵי ד' אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ: וְהֵרִים מִמֶּנּוּ בְּקֻמְצוֹ מִסֹּלֶת הַמִּנְחָה וּמִשַּׁמְנָהּ וְאֵת כָּל הַלְּבֹנָה אֲשֶׁר עַל הַמִּנְחָה וְהִקְטִיר

ראיתי אותו ליד המרכז המסחרי של שוהם. בניגוד גמור לאופי האנשים שהסתובבו שם, הוא נראה דל, ישב על הספסל ולידו קרטון שכתוב עליו 'קמחא דפסחא'.

המילה 'חוק' משמשת לשתי תופעות יסודיות בעולמנו: חוקי הטבע, המנהלים את היקום כולו, וחוקי האדם, המנהלים את החברה האנושית. שתי התופעות הללו נראות שונות לגמרי,

פרשת השבוע מציבה בפנינו וודאוּת: "זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה… וְזֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה… זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת" (ויקרא, ו'). המילה "תורה" משמעה חוק, צו, ורובינו מזהים אותה עם

האם נזכה בתקופת שיקום? האם נחדש את הברית בינינו? האם נוכל לשוב ולהיות נאמנים לאירוע המכונן שלנו – יציאת מצרים, שבה התבגרנו, והפכנו מבית

הרבה פעמים אומרים לי כאלו שקוראים את הטורים שאני מספר על אנשים שנפטרו, אבל מה עם אלו שחיים בינינו? בטח יש מה ללמוד מהם… אז

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד וַיִּדֹּם אַהֲרֹן" (ויקרא י, ג). "אגרא דבי טמיא שתיקותא"

שיאה של חנוכת המשכן מתבטא בברכה של אהרן לעם, לאחר עשיית הקרבנות – 'וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת ידו יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם וַיֵּרֶד מֵעֲשֹׂת הַחַטָּאת וְהָעֹלָה