אהרון ובניו מצווים לשבת שבעה ימים בפתח המשכן וכך נאמר: "וּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד תֵּשְׁבוּ יוֹמָם וָלַיְלָה שִׁבְעַת יָמִים וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת ה' …" (ח, לה).
"וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם" – פסוקים אלה מאתגרים את המעשה האמוני ואת ברית המצוות במשך דורות רבים. לומד התורה מבקש
יש לכאורה מחלוקת בין המדרשים בעניין חטאם של נדב ואביהו, האם היו כאן חטאים רבים כדברי המדרש [ויק"ר כ]: "בשביל ארבעה דברים מתו בניו של אהרן: על הקריבה, שנכנסו
"הכל תלוי במזל, ואפילו ספר תורה שהיכל", אמר הזהר לפרשת נשא, ונראה שהדבר נכון גם ביחס למצוות. תרי"ג מצוות נתנו בסיני, חלקן חמורות, שעונשן
פרשתנו רוויה באכילה. תחילתה באש אוכלת, שהביאה למות בני אהרון, המשכה באכילת החטאת ע"י הכוהנים וסופה בתיאור מאכלות מותרים ואסורים לאכילה. לאכילה ולאוכל, משמעויות רבות
לפעמים אנשים חוטאים. זו מציאות טבעית – ה' ברא את האדם עם יצר הרע, ושם אותו בעולם מלא ניסיונות והתמודדויות. אנחנו צריכים להשתדל בכל יכולתנו
כניסת אהרן ובניו להתחיל בעבודת המשכן הייתה פסגה של התרוממות נפש ושמחה עבורם ועבור העם כולו. אולם, עם מות בני אהרן בהקריבם אש זרה, הפכה
חלק מן התובנות המגדירות את חטאם של נדב ואביהוא נלמדות מפונקציות ספרותיות המאוחרות לזמן האירוע עצמו, כמו סמיכות פרשיות (=פרשת שתויי יין). זאת ועוד, בתיאור
בשלושה דברים ניכר רב: באישיותו, באנושיותו ובמורשתו. כדרכו של עולם, ככל שחולפות השנים, הולכת ונשכחת דמותם של ראשונים ואת מקומם תופסים אחרונים. הרב יצחק
מאז היווסדו העם היהודי אינו רגוע. כל קורות חייו הם כתנועת מטוטלת הנעה בתזזיתיות מצד לצד ומקצה לקצה. זה בדיוק מה שהופך אותו לעם מדהים
