העתיד כבר כאן

בפרשת 'שמיני' מסופר כי ביום השמיני לימי המילואים, ימים בהם חנכו את המשכן (שתוארו בפרשת צו), נדב ואביהוא, שני בני אהרן, מדליקים אש ומביאים קטורת במקדש שלא על פי ציווי, ומתואר כיצד האש הזרה באה ואוכלת אותם (ויקרא י' א'). אסון מזעזע, שהתרחש דווקא ביום חנוכת המשכן, שנועד להיות מן הימים המרוממים בהיסטוריה היהודית כולה. מהצד השני, משה אישר באוזני אהרן מיד לאחר האסון, באמרו "הוא אשר דבר ד' לאמר, בקרבי אקדש" (שם, י', ג'), כי שני בניו היו קרובים לד', התואר 'בקרובי', והתיאור 'אקדש' מלמדת על אישיותם הרמה. מדוע נענשו בעונש חמור כל כך?! התורה אינה נוקבת במפורש בחטא נדב ואביהוא. הכתוב רק אומר שהם הקריבו לפני ד' "אש זרה אשר לא צוה אתם". (שם). חטאם היה שהם עשו דבר שלא צוו, וכבר אמרו חכמים ״גדול המצווה והעושה משאינו מצווה ממי שאיננו מצווה ועושה״ (קידושין ל"ח ע"א), כלומר אין לנו עניין לקיים מצוות שלא נצטווינו עליהן. הם ודאי עשו כך ממניעים נעלים. אך בתחום הקודש גם מעשה לא־מורשה יוצר סדק במעטפת הכללים שעלול להתרחב לכדי שבר. הרב פרופ' יונתן זקס משווה את האש הזרה לסכנה האורבת בכּורים גרעיניים מה שמחייב נוהלי בטיחות מחמירים.

אנו נמצאים כעת בתקופה המפותחת ביותר שידענו אי פעם, ואנו עומדים בפני מהפיכה שתאפשר לאנשים ברחבי העולם לקבל גישה לטיפול רפואי מהטובים ביותר. מכשירי טכנולוגיה לבישה הופכים לנורמה, חיישנים ביומטריים מנטרים ושומרים על בריאותם.

מפורסם הדבר כי שם של פרשה הוא לא רק המילה הראשונה שבה החלה הפרשה אלא הוא גם מבטא מהות ורעיון עמוק. רבינו בחיי מציין לשורה של דברים הנוכחים במשכן ובמקדש ועניינם הספרה שמונה ש"מצינו שרוב ענייני המשכן והמקדש  סובבים על חשבון שמונה", לכן פתחו דווקא ביום השמיני. במזמור קי"ט בתהילים, יש שמונה פסוקים מכל אות מהאלף בית. ביהדות יש לא מעט מחזורים של הספרה שבע, ימי השבוע, ימי הפסח, שבעה שבועות של ספירת העומר, שנת השמיטה, שבעה ימים של ישיבה בסוכה, שבע ברכות, ישיבת שבעה ועוד. הספרה שבע מבטאת שלמות מסוימת. בשישה ימים העולם נברא וביום השביעי ״שבת וינפש״. היום השמיני הוא ה״איסרו חג״ שאחרי החג, ברית המילה שנעשית ביום השמיני להולדת הזכר, שמונת ימי חנוכה, מה המספר שמונה מייצג לנו ביהדות? במסורת הקבלית הספרה שמונה מייצגת את הממד שמעבר למצב הטבעי ושאינה מקבלת את הטבע כפי שהוא, אלא מחפשת בו ממד אחר שהוא מעל הטבע (מהר"ל נצח ישראל פר' ז'). אנחנו מתפעלים מטבע הבריאה אבל מחפשים להוסיף לו ממד אחר, עמוק יותר, גבוה יותר. התורה מצפה מאתנו לקול פנימי  שלא נותן לנו מנוח ומבקש לשלמות הגבוהה יותר.

בינה מלאכותית (Ai) הנה גורם מהפכני נוסף המנגיש שירותים רפואיים על ידי איסוף מידע רב ממקורות רבים ושונים. איסוף המידע הרב ובניית השערות עתידיות המבוססות על אלגוריתמים כבר זמן מה משמשים כמיון ראשוני על ידי מתן תשובות רפואיות פשוטות.

פרופ' שלום רוזנברג בהתייחסו לדברי הרמב"ם במורה לפיו 'צלם אלוקים', הינו השכל (ח"א פ"א). מבאר שמציאות השכל שונה לחלוטין, היא מציאות אבסטרקטית. השכל האנושי מחזיק את עצמו ויוצר מציאות בתוך עצמו. מציאות עצמית שאינה תלויה באמצעים הפיזיקליים, הכימיים והביולוגיים, כמו שאומר הרמב"ם "אשר לא ישתמש בו חוש, ולא מעשה גוף ולא יד ולא רגל", מופשטות זו, בעצם תואר שלילה, היא המשותפת לאדם ולהקב"ה. פרופ' רוזנברג נעזר באגדה מן העולם המיתולוגי היווני אודות "גילוי האש" פרומתיאוס – "החושב מראש". על-פי הסיפור המיתולוגי פרומתיאוס מרחם על בני האדם, גונב מן האלים את האש ונותן אותה לבני האדם. האלים 'מקנאים', אינם "מפרגנים" לבני האדם. הם שומרים את האש לעצמם. האש היא הסמל הבסיסי והקלאסי של הטכנולוגיה האנושית. המדע והטכנולוגיה לפי תפיסה זו הינה התגרות באלים. לאור גישה זו יכולים אנו להבין את סמלה של האש במחשבה ובהלכה היהודית. האיסור "לא תבערו אש בכל מושבותיכם" מסתיים במוצאי שבת בברכה על מעין אבוקה, על האש ועל הטכנולוגיה. הברכה של מוצאי שבת פרושה שהאדם אינו גוזל את האש. הוא מברך עליה בכל מוצאי שבת, בגלל שהקב"ה נתן לו אותה בחסדו (בעקבות הכוזרי, עמ'265). הרב קוק על הפסוק "לא תבערו אש בכל מושבותיכם" (שמות ל"ה ג'), ודרשת חז"ל "בכל מושבותיכם – אי אתה מבעיר, אבל אתה מבעיר במדורת בית המוקד" (שבת כ' ע"א), שאל, מדוע לא נאסרה הבערת אש במקדש בשבת? והשיב, האש מסמלת את הישגי הטכנולוגיה זו צריכה שתבער בסביבה ראויה, מקום המקדש אין ראוי ממנו להכרזה, כי כל החידושים אשר ישכיל האדם על ידי בינה יתירה להמציא ולחדש, מטרתם לתעל את העולם כולו למטרה עליונה ובמקום כזה הותרו (עין איה, שבת דף כ' פסקה פ"ז).

(שמיני תשפ"א)