כל המאמרים במדור מנוחת נדבה

בעולם הסוד, כמו בשאר חלקי התורה, גלות מצרים והיציאה ממנה תופשת מקום נרחב. לפי תורת הקבלה, מטרת הגלות הייתה איסוף של ניצוצות קדושה שהתפזרו במקומות

פרשת שמות פותחת במניית השמות של בני ישראל, מניין זה מציין את חשיבותם של השמות, אלו השמות היהודיים שילוו את העם בגלות הארוכה המתחילה בפרשתנו

מן המפורסמות היא, שבגדי הכהן הגדול אינם מדי עבודה רגילים או תלבושת ייצוגית. עצם לבישת הבגדים היא מצווה המוטלת עליו, ויש בה ממד נוסף של

את האיסור לשקר התורה מצווה בלשון ייחודית- "מדבר שקר תרחק". מפורסם הפירוש שמדגיש את חומרתו של השקר עד כדי שיש להתרחק ממנו. כפי שמצינו בלשונו

קריעת ים סוף נתפסת בעינינו כאירוע חריג מהמהלך הטבעי של הבריאה. העובדה שמי הים הפסיקו את מהלכם הטבעי מתפרשת כמוטציה בעולם של מבנים בעלי חוקים

פרשה זו נקראת לקראת חודש שבט, שכל עניינו הוא תיקון האכילה, כפי שמצאנו בספר יצירה על חודש זה: "המליך אות צ' בלעיטה". נברר שני מיני

בתחילת הפרשה משה מצטווה בשלושה ציוויים – לקחת מבני ישראל שמן להדלקת המנורה, להקריב אליו את אהרן ובניו ולהכין את בגדי הקודש, ולדבר עם חכמי

בפרשתנו מתוארת צעקתם של החלשים ושמיעתה באזני ה' בשתי פרשיות סמוכות ודומות זו לזו. הראשונה עוסקת בגר, באלמנה וביתום – "אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ כִּי

המדרש מגלה שבקריעת ים סוף מלאכי השרת תמהו מה ההבדל בין העמים, שבזכותו ניצל עם ישראל בעוד המצרים טבעו. בעל ה'כלי יקר' (שמות יד כב)

בסיפור הרקע של מעמד הר סיני התורה (שמות יט, א-ב) מתארת: 'בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי: וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים