
אוהבים להיות בשליטה? תרפו קצת
שמיטה היא ההיפך משליטה, ובהרבה מובנים דווקא כיום חשוב שנדע לשמוט, ולא רק לשלוט יותר ממחצית שנת השמיטה כבר מאחורינו, והיא אינה מורגשת במיוחד אצל

שמיטה היא ההיפך משליטה, ובהרבה מובנים דווקא כיום חשוב שנדע לשמוט, ולא רק לשלוט יותר ממחצית שנת השמיטה כבר מאחורינו, והיא אינה מורגשת במיוחד אצל

פרשתנו פותחת בדיניה של שנת השמיטה ובבשורה הגדולה שמביאה שנה זו לעם ישראל. לצערנו, השבתת כל שטחי החקלאות אינה אפשרית בימינו, מסיבות שונות ומגוונות, ונדרשים

באשר לעבודות הקרקע, התורה עושה שימוש בשני פעלים: שמיטה ושביתה: "וְהַשְּׁבִיעִ֞ת תִּשְׁמְטֶ֣נָּה וּנְטַשְׁתָּ֗הּ…". וכן, "דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּ֤י תָבֹ֙אוּ֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֣ן

פרשת השבוע שלנו פותחת בשבת הארץ ומסיימת בשבת בראשית בחיבורה עם המקדש. היחס הקיים בין השבת והשביעית הוא היחס בין הפרט לכלל, האדם והאומה. בהמשכה

אחים יכולים להיות שונים זה מזה ואף לריב זה עם זה, אבל לפני הכל, אחרי הכל, ומעל לכל- "אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ" לאף אחד אין 'תעודת

האם מצות שביתת הארץ בשמיטה היא איסור על הקרקע או על האדם? הרעיון המרכזי של פרשתנו הוא שהאדם אינו ריבון על רכושו ואדמתו, אלא "לה' הארץ
בשלהי פרשת בהר מצווה אותנו התורה על איסור נתינת אבן משכית בארצנו. המתבונן בפרשנים ימצא שקיימות שתי מגמות בביאור המושג "אבן משכית". האחת, שמייצגה הוא

וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ: אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית וְיָרֵאתָ מֵאֱלקֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ: אֶת כַּסְפְּךָ
הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, שר הטכנולוגיה והמדע בממשלת ישראל. פרשת בהר מתייחדת בתחילתה בקריאה החברתית העמוקה שלה, הן ביחס לשנת היובל ולשיבה לקרקעות ולאחוזות, והן
וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי: מצוות היובל מבטאת את עובדת היסוד כי ארץ ישראל אינה שייכת לעם ישראל.