
תפיסת הקדושה בראי פרשת 'קדושים'
פרשת קדושים נפתחת בציווי: "וידבר ה' אל משה לאמר: דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו כי קדוש אני ה' א-לוהיכם" (ויקרא

פרשת קדושים נפתחת בציווי: "וידבר ה' אל משה לאמר: דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו כי קדוש אני ה' א-לוהיכם" (ויקרא

"לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר" – ירדה תורה לסוף דעתו של שכיר יום. במקום אחר היא כתבה זאת במפורש: "בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא

"וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה'" [יט-כד]. רש"י משווה את מצוות נטע רבעי למצוות מעשר שני. כמו שמעשר שני "אינו נאכל מחוץ לחומות,

ימי ספירת העומר הם זמן לחשבון נפש בעיקר בין אדם לחברו. האמת שכבר אי אפשר לפתוח את הרדיו, אינטרנט, טלוויזיה או מה שלא תרצו, מבלי

לצערנו, ערב יום העצמאות, היינו עדים לשריפה ענקית עם היקף נזקים גדול. בשריפה נפגעו ערכי טבע רבים: צמחים, עצים, בעלי חיים ובתוכם גם עופות מקננים.

תוך כדי השירות הצבאי, הזדמן לא פעם להרהר במשמעות העמוקה של המושג הפיקודי יוצא הדופן ורב האחריות – "ניהול אש", ובהשלכותיו הן במישור האישי והן

בעידן המלחמה המודרנית בת ימינו, שבה מתנהלים הקרבות לא רק ב"שדה" – ביבשה, באוויר ובים – באמצעות כוחות שריון, צנחנים וחי"ר; מטוסים וצוללות, אלא גם

הגענו לשלב הסיכומים. פרשת ויחי חותמת את ספר בראשית, הוא "ספר הישר" – ספרם של אבות האומה, שנקראו 'ישרים', ואת מסע חייהם המרתק ורב התהפוכות,

ספר בראשית אינו בדיוק המדריך המושלם ליחסי אהבה ואחווה בין אחים. למן שני האחים הראשונים בעולם, שהאחד, קין, קם על אחיו ורצחו נפש, דרך יצחק

פגישתו של יעקב אבינו עם עשיו אחיו הייתה אבטיפוס לדרך התמודדותם של יהודים בכל הדורות עם שונאיהם ואויביהם. ביטוי לכך ניתן בדברי רבי יונתן המובאים