"וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו" [במדבר ה, ח]. "ואם אין לאיש
הפסוקים הראשונים בפרשת במדבר מהווים אתחול לתהליך ממושך. שלבו הראשון יסתיים רק בפרשת בהעלותך, בפסוק יא שבפרק י': "ויהי בשנה השנית בחודש השני בעשרים לחודש,
לאחר נס פורים נשאר בהם רצון נקי מיצר הרע לעשות רצון אביהם שבשמים, ואז חזר גם הגוף וקבל את התורה מרצון בקבלת התורה ע"י
ד' זיכנו ואנו מתחילים לראות ולחוש את הבניין השלם. עם ישראל מבסס את אחיזתו יותר ויותר בארצנו הקדושה קודש הקדשים היה חדר מרובע, ומידותיו היו
רק באמצעות התמדה ב'קביעות עיתים ללימוד תורה' ניתן לשלב את הקדושה וערכיה בתוך חיי החול והעשייה ערב חג השבועות 'זמן מתן תורתנו' וערב שבת 'נשא',
הפסוקים המתארים את מעמד הר סיני, מתארים את החוויה שחוו ישראל "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא
ברכת כהנים המופיעה בפרשת נשא מחולקת לשלושה פסוקים שלכל אחד מהם שני חלקים: "יְבָרֶכְךָ ה'– וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ– וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ–
בלפור ביקש לפגוש דווקא נציג ציוני שהצביע נגד הצעת אוגנדה בקונגרס הציוני ב- 1904, בזמן שבלפור היה ראש ממשלה "וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁי בֵּית אֲבֹתָם
אתגרי העמידה במצוות שבין אדם לחברו היא שהעניקה לעם ישראל יתרון בדיחה מספרת שאחרי ששבר משה רבנו את הלוחות באו אומות העולם ולקחו את "תרצח,
אחד משלושת עמודי העולם הינו השלום, כך דורש רבן שמעון בן גמליאל במסכת אבות: "על שלושה דברים העולם קיים: על הדין, על האמת ועל השלום".
