הרב ד"ר רונן לוביץ (רב ניר עציון, נשיא תנועת 'נאמני תורה ועבודה')ברכת כוהנים שבפרשתנו חותמת במילים: "וישם לך שלום". על הופעת השלום בחתימת הברכות אומרת המשנה בסוף מסכת עוקצים: "לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא הַשָּׁלוֹם". הגמרא במסכת ברכות (נו, ב) אומרת: "שלושה שלומות הן: הרואה קדרה בחלום יצפה לשלום, הרואה נהר יצפה לשלום, הרואה צפור יצפה לשלום". הוצעו שתי פרשנויות לגמרא זו. הראשונה היא בהשראת פירושו של ה'כתב סופר', שלדבריו הגמרא מתארת כאן שלושה סוגים של שלום שעלינו לשאוף אליהם.
א. הקדרה מסמלת שלום חברתי פנימי במשפחה ובקהילה, שכן הקדרה מייצגת משפחה או התכנסות לאירוע של שמחה או כל אירוע חברתי אחר שבו כולם אוכלים מאותו מטבח, מקדרה אחת.
ב. הנהר מסמל את השלום בתוך כלל המדינה, שכן דרכו של נהר לזרום ולהתפשט וללכת ברחבי המדינה. כך נהרות מרכזיים באירופה, וכך נהר הירדן אצלנו, שעובר לאורך המדינה במקביל לרוב ערי ישראל ומסמל את השלום המצופה בין כל אזרחי המדינה.
ג. הציפור מסמלת את השלום הבינלאומי, באשר היא נודדת ועפה בין מדינות. היא חוצה גבולות ויכולה לעבור ממדינה אחת לאחרת, אפילו אם שתיהן עוינות זו לזו.
לאור דברים אלה, אפשר להסביר את המדרש שכותב על המילים: "וישם לך שלום": "שלום בכניסתך, שלום ביציאתך, שלום עם כל אדם" (במ"ר יא, יז). "שלום בכניסתך" – למשפחתך ולקהילתך; "שלום ביציאתך" – כשאתה יוצא למרחב הציבורי, לרחבי המדינה; "שלום עם כל אדם" – עם כל אדם בעולם.
להלן אציע פרשנות משלי, שגם לפיה מדובר בשלושה סוגי שלום אך הגדרתם שונה והמשלים מתפרשים בה בדרך אחרת. לפי פרשנות זו הנהר מסמל שלום בין דומים, שכן הוא מחבר את כל טיפות המים שדומות זו לזו והופך אותן לזרם אחד מלוכד שבו כולם זורמים לאותו כיוון; הציפור מייצגת שלום בין שונים, באשר היא מחברת בין שמיים וארץ כשהיא מתמידה לעלות לשמיים ולרדת לארץ, וממחישה בכך שאפשר ליצור חיבור בין שונים; הקדרה לעומת זאת משקפת שלום בין ניגודים, שהרי היא יוצרת דו-קיום מושלם בין אש ומים, שהם אויבים מובהקים זה לזה. הקדרה יוצרת שלום ביניהם בכך שהיא מפרידה וחוצצת בין האש והמים, וכך לא זו בלבד שהם לא נלחמים זה בזה, אלא הם אף פועלים יחדיו למען תועלת שזקוקה לשניהם כאחד.
גם לפי פירוש זה אפשר להסביר ששלום הנהר, שהוא שלום בין דומים, מתייחס לשלום בית, שלום ציפור, המחברת בין שונים, מסמל את השלום החברתי, ושלום קדרה, המפרידה בין אויבים, מייצגת את השלום המדיני.
עם זאת, אני סבור ששלושת סוגי השלום הללו צריכים להתקיים בשלום בית בין בני זוג. כל איש ואישה הם מבחינה מסוימת דומים זה לזה בשאיפותיהם ובאורחות חייהם, מבחינה אחרת שונים זה מזה בשל הבדלי המגדר והאופי האישי, ומזווית נוספת הם מנוגדים זה לזה וכל אחד מהם מהווה "עזר כנגדו" של האחר, כאשר כל אחד מהם מתקן ומרסן את חברו. לפיכך, כל בית צריך שיהיה בו שלום קדרה, שלום נהר ושלום ציפור גם יחד.
הגמרא קוראת לנו לראות את סמלי השלום בחלום, ולא להפסיק לחלום עליו ולשאוף להשגתו. עלינו ליצור את השלום הפנימי הביתי, לחזק את הדו-קיום ואת השלום בין כל אזרחי ישראל, ולבסוף ולא להתייאש מהשאיפה להגיע לשלום עם אויבינו, הגם שהוא נראה רחוק מהשגה.
המשנה במסכת עוקצים שבה פתחנו לומדת כי "לֹא מָצָא הקב"ה כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא הַשָּׁלוֹם" מהפסוק: "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם" (תהלים כט). מדוע העדיף התנא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא את הפסוק מתהלים ולא ציטט את זה שמופיע כבר בספר ויקרא (כו, ז): "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ", שעליו כתב רש"י: "מכאן שהשלום שקול כנגד הכל"?
נראה שהתנא בא להשמיענו עיקרון אקטואלי ביותר: כדי להגשים את חלום השלום, יש צורך בהרבה עוז תחילה. בכל המרחבים שהזכרנו יש צורך בשילוב של עוז ושלום. בתחום הביתי והחברתי העוז צריך להתבטא בעיקר באיפוק ובריסון עצמי, ואילו בתחום שבינינו ובין אויבינו עליו לפעול ביצירת גבורה והרתעה ובאמצעות הצבא וכוחות הביטחון. בשלושת התחומים לא נחדל מלשאוף שיתקיים בנו: "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם", שאין כמוהו להחזיק ברכה.
