כל המאמרים במדור שלח

"לא חשוב מה יאמרו הגויים. חשוב מה יעשו היהודים". אמרה זו מעורה היטב בנקודות ציון רבות בהיסטוריה היהודית. לימים הייתה גם לאחד מקווי הדרך המנחים

פרשת שלח מזוהה דרך כלל בתודעת העם עם מעשה המרגלים, שפותח אותה. ואולם, בסיומה נחבאת פרשה קצרה נוספת, שיש בה מסר גדול, לשעה ולדורות: פרשת

שנים-עשר נשיאי שבטים- 'כֻּלָּם אֲנָשִׁים רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה' שולח משה רבנו לתור ולרגל את הארץ, לפני שבני ישראל ייכנסו אליה. לא ילדים קטנים. לא

"חיי שחורים נחשבים" (Black Lives Matter), ולא רק הם. גם חיי לבנים, וחיי עולי אתיופיה ומדינות חבר העמים, וחיי נער ערבי אוטיסט וחייהם של תושבי

אחינו היקרים, הסתובבנו בארץ לאורכה ולרוחבה ואנו יכולים לומר כי יהיה זה צעד לא חכם לעזוב את המדבר ולהיכנס לארץ ישראל הקדושה. אין אנו אומה

האנשים שהלכו לתור את הארץ היו "רָאשֵׁ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל", חכמים ומנהיגים, אך למרות זאת הם כשלו והכשילו. בספר הזוהר (ח"ג קנח ע"א) נאמר שהם חששו שכאשר

דמיינו לעצמכם את האיש הכי מושלם, צדיק וחכם שאתם מכירים. הרב קוק, הרבי מלובביץ', ר' שלמה זלמן אויערבך, לא חשוב מי. איש חסד עצום, מלא