כל המאמרים במדור פינחס

שאלה: האם מותר לקיים טקסי זיכרון בימי בין המצרים ולהשמיע בהם מוזיקה נוגה? האם בעת מסדר צבאי מותר להשמיע שיר לכת? האם מותר לחייל לשמוע

כל פרק חדש בחיים צופן בתוכו סיכונים וסיכויים. ביציאה מאזור הנוחות המוכר אל הבלתי נודע, יש לפעמים כדי להרתיע. כך לאדם הפרטי, כך לאומה. לאחר

"לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת־בְּרִיתִי שָׁלוֹם. וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵא-לֹהָיו וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". הקב"ה כורת עם

צריך להיזהר מלהתרגל לחיות בעולם שבו מצוות התורה הופכות להיתר – בהיתר. סיפור מופלא בנושא זה נמצא בחז"ל, באתיקה של אמת ושקר (מתורגם מגמרא ביבמות

  "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם וְהַעֲבַרְתָּ אֶת נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן" [כז, ו-ז].

חילופי השלטון הצפויים בנשיאות ארה"ב, בחירת הרבנים הראשיים לישראל והדרישה להחליף את צמרת ההנהגה הישראלית, הפוליטית והצבאית, בעקבות מאורעות 7 באוקטובר – העלו פעם נוספת

בבוקר שבת שמחת תורה פרצו לתוך מדינת ישראל אלפי מחבלי נוחבה וחמאס, ותושבים מעזה. מטרתם הייתה לפגוע באזרחי ישראל, ללא הבחנה, לרצוח בדם קר, לאנוס,

פרשתנו מתמקדת בהכנות המיוחדות של עם ישראל לקראת כניסתו לארץ. הפרשה פותחת במפקד לאומי לקראת ירושת הארץ וחלוקתה. בהמשך, משה מבקש מחליף שימשיך וינהיג את

כאשר ה' מראה למשה את הארץ שאליה הוא לא ייכנס, משה בתגובה חושש לעם ישראל שיצטרך להישאר "כצאן אשר אין להם רועה", ומבקש למנות עבורם

מן המפורסמות היא שבהריגת פנחס את זמרי הוא הציל את עם ישראל מכליה, שכן הקב"ה הכריז עליו: "פִּינְחָס… הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי… בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם