כל המאמרים במדור פינחס

אחד התנאים קובע כי "הקורא בספרים החיצוניים, אין לו חלק לעולם הבא". אמירה זו מעוררת שאלה כפולה: מהם אותם ספרים חיצוניים? ומדוע הוגדרו ככאלו? חז"ל

אחד ממנהגי האבלות בימי בין המיצרים מופיע לראשונה בספר חסידים (אות תתמ): "יש חסידים מחסידים הראשונים שלא היו אוכלים שום פרי חדש בין י"ז בתמוז

כמדי שבת, אמרתי בשבת האחרונה לפני תפילת מוסף, את תפילת 'אב הרחמים' לזכר "קהילות הקודש שמסרו נפשן על קדושת השם". זוהי תפילת יזכור שאנו אומרים

אילו משה היה שואל אותנו מי עשוי להיות מחליפו בהנהגה, שלוש דמויות מוכרות שכבר בלטו בפעלן היו עולות בדעתנו מן הסתם כבעלות פוטנציאל להיות "אִישׁ

לזכר אבי מורי ר' משה שנוולד ז"ל הכ"מ אתגרים מורכבים ניצבים בפנינו בשנים האחרונות בביסוס קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ובבניית עתידה: אתגרים

"איני מזלזל חס ושלום בדיני שבת אלא מחמיר בדיני פיקוח נפש" – אמירה זו, שהפכה למיתוס מצוטט פעמים רבות, מיוחסת לרבי חיים מבריסק זצ"ל. היא

אות אחת בתורה הכתובה באופן משובש עלולה לפסול את ספר התורה לקריאה עד לתיקון האות. בפרשתנו יש אות אחת שהינה משובשת ומופיעה כאות קטועה בכוונת

מאמרו של ד"ר חזות גבריאל "ברית מברית",  אשתקד, מהווה ניסיון מעניין לפרש מחדש את הברית שנכרתה עמי, פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן. ד"ר חזות

"פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כיליתי את בני ישראל בקנאתי. לכן אמור, הנני

בעידן המלחמה המודרנית בת ימינו, שבה מתנהלים הקרבות לא רק ב"שדה" – ביבשה, באוויר ובים – באמצעות כוחות שריון, צנחנים וחי"ר; מטוסים וצוללות, אלא גם