כל המאמרים במדור ואתחנן

כל נסיון להסביר בכלים רציונאליים את טיב הקשר הרוחני שנקשר בין ישראל לקב"ה במעמד הר סיני, סופו להיות מעומעם ובלתי ממוקד. ההיתה זו נבואה כלל-ישראלית?

פסוק זה (דברים ד,כד), המעטר את פרשתנו, מדמה את מלך מלכי המלכים לאש, ומסיים במלים "א-ל קנא". אולם, דימוי זה מסוכן במקצת, במיוחד אחרי שלל

שתי תובנות משמעותיות עולות מתקופת ההתמודדות העולמית עם וירוס הקורונה. האחת- שוירוס אחד קטן יכול להתפשט ולהגיע תוך זמן קצר מקצה עולם עד קצה תבל,

ספר דברים, הנאום מדיני – דתי האחרון שמוסר משה לבני ישראל לפני הכניסה לארץ ישראל. לאורך הספר מודגש הרעיון שארץ ישראל מיוחדת. "ארץ אשר ה'

הציווי הידוע "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" שגור על לשוננו דרך כלל בהקשר של חובת השמירה על הבריאות. עיון במקורו מלמד לכאורה שהוא מכוון לעניינים שונים לחלוטין.

המילה "טוב" חוזרת ומופיעה 10 פעמים בפרשתנו, רובן בקשר לארץ ישראל ולחיים הטובים שיהיו בה לעם ישראל אם יעשה הישר והטוב. את כל הטוב הזה

" וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר". מילה זו מורה תמיד על העברת דברי הנבואה להם זוכה משה רבנו אל הנמענים, בדרך כלל לבני ישראל.

משה רבנו התחנן אל ה' לקבל אישור, לזכות לראות את הארץ הטובה אליה הוביל את העם קשה העורף, 40 שנה. הוא סורב, סירוב הרמטי וכואב,