חדר הכושר כמשכן לעבודת ה'

הציווי הידוע "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" שגור על לשוננו דרך כלל בהקשר של חובת השמירה על הבריאות. עיון במקורו מלמד לכאורה שהוא מכוון לעניינים שונים לחלוטין.
צירוף זה מופיע פעמיים במקרא בלשון רבים. בפעם הראשונה, בפרשתנו (דברים ד, טו) "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵשׁ". הקשר בין חובת שמירת הנפש לעובדה שבני ישראל "לא ראו כל תמונה" במעמד הר סיני אינו ברור כל צורכו.
בפעם השנייה, מופיע הציווי בספר יהושע (כג, יא) "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱ-לֹהֵיכֶם", כמקיים זיקה בין שמירת הנפש לאהבת ה'.
בפעם השלישית, מופיע הציווי בפרשתנו בלשון יחיד (ד, ט) "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ". כאן, חובת ה"שמירה מאד" מכוונת כלפי אי שכחת התורה.
צירוף הלשון, "ונשמרתם לנפשותיכם" עמד גם ביסוד הכותרת שבחר הרמב"ם להכתיר את "הלכות רוצח ושמירת הנפש" ב'יד החזקה'. הרמב"ם מדגיש את ה"סור מרע", לא פחות מעשר מצוות לא תעשה (ושבע מצוות עשה), שכרוכים בחובת להימנע מאובדן הנפש.
הרמב"ם מרחיב (בפרק יא) דברים בעניין החובה למנוע מכשולים מבני אדם, במיוחד כאלה שיש בהם סכנת נפשות. אגב כך הוא מזכיר את הפסוק השלישי דלעיל, אך לא את "ונשמרתם מאד לנפשתיכם".
בהלכות דעות מרחיב הרמב"ם דברים בעניין חובת השמירה על הבריאות, על דרך של "עשה טוב", וכותב: "הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה, לפיכך צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדין את הגוף ולהנהיג עצמו בדברים המברין והמחלימים" ואף מונה את הדברים שצריך כל אדם להיזהר בהם ומהם.
יהא אשר יהא: בשונה מגישות נפוצות הרואות את "עבודת ה' " כמצויות רק בהיכלי תורה ותפילה, בבתי כנסיות ובתי מדרשות, הגישה העולה ממקורות אלה היא שחדר הכושר ומסלולי ההליכה והריצה הם פרק חשוב בעבודת ה'!
ביטוי יפה לכך נמצא בתשובה שכתב האדמו"ר מקלויזנבורג ע"ה לפני כארבעים שנה לאחד מדורשי שלומו: "הנני בזה לבקשו היות כי מצות עשה דאורייתא ונשמרתם מאד לנפשותיכם … וכפי מה שדברתי עם הרופא של כ"ק אמר לי שההכרח לו לקום מהמטה ולטייל קצת בכל יום, ועל כן אבקשו נא ונא שיציית להרופא, ובכל פעם שיקום מהמטה ויטייל יקיים מצוה של תורה".
ואתחנן תש"פ