ככל אשר יורוך
את המצווה לציית לדברי חכמים אנו לומדים מהכתוב: "ושמרת לעשות ככל אשר יורוך". לפי הרמב"ם חובת הציות מתייחסת לבית הדין הגדול בלבד ולא לשאר החכמים,
את המצווה לציית לדברי חכמים אנו לומדים מהכתוב: "ושמרת לעשות ככל אשר יורוך". לפי הרמב"ם חובת הציות מתייחסת לבית הדין הגדול בלבד ולא לשאר החכמים,

בפרשתנו חוזרת התורה על האיסור של הדיינים לקחת שוחד: "לא תטה משפט, לא תכיר פנים, ולא תקח שוחד. כי השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי

מחשבת היהדות ראתה בהקמת מערכת השפיטה והאכיפה מטאפורה, שכשם שבכל עיר ישנם פתחים ושערים ושופטים שנצטוו לשבת שם, כך גם בנפשו של האדם. בספר "תורי

בני ישראל נצטוו למנות מלך ככתוב: "כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר

ברשימה הקודמת עמדנו על הפער שבין גישת התורה לתרבות הגויים ובין יחסם של חז"ל אליה. בעוד שבתורה אנו מוצאים איסור מוחלט על הקרבה אל תרבות

"וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי" מקומה של המלכות ומעמדה בתורת ישראל מפרנסת דרשות ופירושים רבים. בין עמדתו של הרמב"ם הרואה במינוי המלך

"צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה…" (דברים, ט"ז, כ'). פעמיים נזכרת המילה "צדק" בפסוק לעיל. פרשנים מתחבטים על שום מה, ומייחסים את כפל הלשון לרצינות שיש

"כִּי אַתָּה בָּא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, לֹא-תִלְמַד לַעֲשׂוֹת, כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם. לֹא-יִמָּצֵא בְךָ, מַעֲבִיר בְּנוֹ-וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ, קֹסֵם קְסָמִים, מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף… תָּמִים תִּהְיֶה,
זה הזמן לנער את האבק. זה הזמן לעבור טיפול 10,000 פנימי. זו הבשורה הגדולה הקיימת דווקא במעגל השנה – העובדה שהזמן אינו ליניארי אלא מעגלי,

כאשר ביקשו צעירי המפד"ל להדיח את זקני המפלגה, שאל מי ששאל את ד"ר יוסף בורג, השר המיתולוגי: למה הם לא רוצים אותך? במקום לענות, השיב