אחת הסוגיות הרגישות בעולמנו העסקי היא אי עמידה בתשלום משכורות לעובדים. כל עובד מצפה לתשלום המשכורת המאפשרת לו לפרנס את משפחתו בכבוד. לא פעם כאשר
פרשת כי תצא עוסקת, גם היא, בדיני מלחמה אך מזווית אחרת מזו שעסקה בה פרשת שופטים. פרשתנו עוסקת במעשה המלחמה מזווית הראיה של הלוחם הפשוט,
"בכל כלל יש יוצא מן הכלל", קובעת אמרה עממית. בחלק גדול מהכללים "היוצא מן הכלל" הוא חלק מובנה ובלתי נפרד של הכלל עצמו. ננסה לבדוק
בפרשתנו מצווה התורה על מצוות השבת אבידה: "לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם, השב תשיבם לאחיך" (דברים כב א). חכמים
ארנון גרפי, עו"ד את מוסר המלחמה הכללי של הצבא, ראינו בפרשת שופטים. בפרשתנו, אנו עוסקים במלחמה על המוסריות של כל אחד מהלוחמים, מלחמתו הפנימית של
סופה של הפרשה עוסק במצות "עגלה ערופה". התורה מצווה אותנו (פרק כא) "(א) כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ נֹפֵל בַּשָּׂדֶה
בתוך הפרשה הקצרה והמורכבת של 'בן סורר ומורה' טמונים יסודות מרכזיים של חינוך הילדים. התבוננות בפסוקים מגלה את המעורבות הגדולה של ההורים בענישת בן סורר
פרשת כי תצא מגוללת סוגיות שונות ומרתקות הכרוכות בחינוך הבנים. בתחילת הפרשה מופיע עניינו של הבן הסורר והמורה (דברים כ"א, י"ח-כ"א): "כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן
"סליחות" מכוונות לשני כיוונים. תפילת הסליחות מכוונת בעיקר לבקשת סליחה מריבונו של עולם, על מה שאנו עוותנו בעולמו. הוא העניק לנו את הכוחות, את השליחות,
תורת ישראל משתמשת לא אחת בביטויים קשים כנגד מעוולים למיניהם, עובדי עבודה זרה ועברייני מין הפורצים אורחות מוסר. וכך מצאנו גבי עבודה זרה (דברים ז):
