האדם, באשר הוא, מצוי במאבק מתמיד בכל הזירות. אויב ומלחמה הם מושגי יסוד ביהדות לתיאור מצבו הקוגנטיבי של האדם במציאות בה הוא חי, והם מהווים
רגע לפני הכניסה לארץ מבקש משה להעביר מסר לעם: "… הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם לַה' אֱלֹקיךָ". רש"י מסביר: "בכל יום יהיו בעיניך
צמד המילים אויב ומלחמה זרים לנפשו של היהודי. והנה פותח הרב קוק זצ"ל את 'אורות מלחמה' במשפט שהקים עליו לא מעט מתנגדים, בעיקר בשל חוסר
מצוות השבת אבידה זכתה למעמד של מצווה המהווה דוגמה שכל אדם מכיר מילדותו, שכן מדובר במצווה פשוטה ומובנית. מצווה זו נוגעת לכולנו, מאז היינו תינוקות
בפרשתנו מצווים הסוחרים ואנשי העסקים לנהל את עסקיהם בהגינות ולדייק במידות המאזנים: "לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה: לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה
פרשת כי תצא גדושה ומלאה במצוות, בפרט במצוות חברתיות. בפרשה זו ישנן מצוות רבות, שהוזכרו בחומשים הקודמים וחזרו ונשנו בפרשתנו. אחת מהן היא מצות פריקה
שלש פעמים מוזכרת בתורה "מערכת היחסים" שבין ישראל לעמלק. המקום הראשון הינו המפגש הראשון האמתי שהתרחש בין ישראל לעמלק במהלך התנועה במדבר: "ויבא עמלק וילחם
הפטרת השבוע מתארת את כנסת ישראל הגולה כאישה עקרה ועזובה, הזוכה לגאולה. הפסוקים מספרים לנו כי נעוריה היו מבישים ואלמנותה– חרפה: "רָנִּי עֲקָרָה, לֹא יָלָדָה",
רבי ישראל מרוז'ין תחילת פרשת כי תצא, מעמידה אותנו בפני אתגר רעיוני לא פשוט: "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ:
בפרשת שופטים עסקנו באקולוגיה; במשמעות של הסביבה הטבעית ושמירת איכות הסביבה בין האדם לעצים ולצמחים. הפעם נעסוק באקולוגיה באותה המשמעות בין האדם לחי, כפי שהדבר
