התשובה האקולוגית
ההודאה על הטוב שגמל הקב״ה עמנו, המוטבעת במקרא ביכורים שבתחילת פרשת השבוע, היא בעלת שני פנים. האחד – הכתוב במפורש – הוא הקריאה לכל אחד
ההודאה על הטוב שגמל הקב״ה עמנו, המוטבעת במקרא ביכורים שבתחילת פרשת השבוע, היא בעלת שני פנים. האחד – הכתוב במפורש – הוא הקריאה לכל אחד

הבאת הביכורים למקדש מלווה במצווה נוספת ב'מקרא ביכורים': "ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו: הגדתי היום לד' אלוקיך כי באתי אל הארץ
פרשתנו פותחת במצוות הביכורים, דהיינו הבאת הפרי הראשון והמובחר ביותר לפני ה'. מצוה זו מאפשרת לנו לחזור אל פרשת בראשית, שמתארת הבאת ביכורים מסוג אחר

סתירה מצויה בפסוקי הפרשה: "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה… אַתֶּם רְאִיתֶם, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְעֵינֵיכֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם..ֹ. הָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים הַגְּדֹלִים, הָהֵם. וְלֹא-נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם

פרשות התוכחה, כמו מגפת הקורונה, באות בשני גלים. הגל הראשון הופיע בפרשת "בחוקותי", והשני מגיע בפרשתנו, כי תבוא. ומה בין הגל הראשון לשני? הקללות של

התורה כותבת במפורש מדוע יבואו עלינו צרות- "תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹא־עָבַ֙דְתָּ֙ אֶת ה' אֱ-לֹהֶ֔יךָ בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְט֣וּב לֵבָ֑ב מֵרֹ֖ב כֹּֽל":(דברים כח, מז). מדהים! נדמה כי היהדות חיה

בפרשת השבוע מצווה משה את בני ישראל בפעולות שעליהם לבצע ביום אשר יעברו את הירדן אל הארץ. אחת מהן הינה כתיבת התורה על אבנים. "וכתבת

בראשית הפרשה מובלט מעמדה הייחודי של ארץ ישראל. "והיה כי תבוא אל הארץ". אין זה רק תיאור מציאות או שאיפה, אלא אתגר גדול. "הארץ", בה"א

לכל חברת אנשים חפצת חיים יש חזון. זה יכול להיות חזון חברתי, כלכלי, לאומי, דתי או עסקי- אבל חייב שיהיה חזון שיראה דרך ויתווה כיוון,
האם ייתכן "מרד קדוש"? איתן פינקלשטיין, דוקטורנט לתנ"ך ב'מכון הגבוה לתורה', אוניברסיטת בר-אילן "ברוך אתה בבואך [וברוך אתה בצאתך]" (דברים כ"ח, ו) – אמר ר'