השקיפה ממעון קדשך- מן השמים?!
בסוף נוסח וידוי המעשרות ישנה פנייה לקב"ה ובקשה: "השקיפה ממעון קודשך מן השמים…". פשט הפסוק המציין כי מקום מושבו של הקב"ה הוא בשמים אינו חריג
בסוף נוסח וידוי המעשרות ישנה פנייה לקב"ה ובקשה: "השקיפה ממעון קודשך מן השמים…". פשט הפסוק המציין כי מקום מושבו של הקב"ה הוא בשמים אינו חריג

"על מה עלי לעשות תשובה, הרי אני שומר מצוות, משתדל לא להזיק, ואף עושה מעשים טובים לעתים קרובות?!", שאלה זו עולה בשיחות הימים האלה או
ישי אילן "כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת-כָּל-מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ, בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת–שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר: וְנָתַתָּה לַלֵּוִי, לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה, וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ, וְשָׂבֵעוּ. יג וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ

ברגעי שמחתו הפרטית מן היבול המבורך, עובר החקלאי מהודאה פרטית להודאה ציבורית כלל ישראלית. בתוך פסוקי ההודאה הללו, הוא מצהיר: " וַנִּצְעַ֕ק אֶל ה' אֱ-לֹהֵ֣י

בהתקרב הימים הנוראים אגרוף יד ימין כבר נכנס לכוננות 'על חטא'. בקרוב יעבוד אגרוף זה שעות נוספות בהכאה על החזה על עוונות כאלה ואחרים. יש
יונתן ברנסקי לאחר שעסקנו בפרשות הקודמות ביסודות האמונה של עם ישראל, בערכן הכללי של המצוות, בפרטיהן של מצוות רבות ולבסוף במצוות המלחמה בה נפגשנו בשבוע

פרשת כי-תבוא מעמידה את הלאומיות הישראלית על הברית אשר נתנה בסיני: "אֶת-ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹקים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ.
בסוף מגילת איכה (ה', כ"א) מוזכר כוחה של תשובה: "הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם". התשובה מתוארת כחידוש ימי קדם, כחזרה לגן העדן הפלאי

קריאתה של פרשת כי תבוא חלה מדי שנה לפני ראש השנה. וכך מובא במגילה לא ע"ב: "תניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר: עזרא תיקן להן
פרופ' דוד גליקסברג על הר עיבל נאמרו שנים עשר (אחד עשר?) ארורים העוסקים בנורמות פסולות המצויות בתחומים מגוונים בסדר החברתי, הן ברמה החברתית והן ברמה