ישראל היא מחוללת המוסר והבהירות האסטרטגית הגדולה של הדור הזה, והיא חייבת להמשיך לפעול בעוצמה כנגד כל אויביה. מהסכמי נורמליזציה, דרך הבידוד הבינלאומי ועד תנופת
השבוע חגגתי 10,000 עוקבים בפייסבוק (אם אתם עדיין לא שם, בואו!). ככה, בלי לשים לב תוך כדי ששיתפתי בכאב שלי, שצחקתי עליו ובכיתי איתו. הצטרפו
הכותרת "הלכה ישראלית" מתכתבת עם החזון של התנועה שאני מוביל, "תורה ישראלית – לכתחילה". כשאנחנו אומרים "תורה ישראלית" אנו מתכוונים לתורה שבה, על גבי המסורת
תרבויות שונות מפתחות דרכים אופייניות לתהליך המימוש העצמי של האדם. במידה מסוימת אפשר לכנות זאת כהדרכה לגאולה. ישנן תרבויות (אפשר בוודאי לתת דוגמאות מובהקות מהודו
אלפרד אדלר היה פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי. בילדותו הוא סבל מבריאות לקויה, ובהיותו בן חמש נפטר אחיו הצעיר. לצד עובדות קשות אלה, אדלר 'הסתער על החיים', פיתח
סטטוס ריבונות. ההבנה אצל ראשי ההתיישבות ביו"ש היא כי נתניהו בשלב זה ירד מחלום הריבונות, ואינו מתכוון לבצע מהלך שכזה לפני הדיון בעצרת האו"ם שיתקיים
פרשת ניצבים נקראת בשבת שלפני ראש השנה או בשבת תשובה. תוכן הפרשה מתאים במיוחד לימי הסליחות והרחמים. בפרשתנו מופיעים דברי התוכחה האחרונים של משה, ודברים
אחת השאלות החינוכיות הבוערות ביותר של כל הורה, היא איך נוכל לגרום לילדים שלנו להגיע ביחד איתנו לתפילה. השאלה נכונה ביחס לילדים בגילאי היסודי, וקל
האמירה התלמודית "שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם" (בבלי, פסחים נד, א) אינה רק רשימה כרונולוגית, אלא צוהר פילוסופי מטלטל אל עולמות של קדם, אל
בראש השנה אנו נוהגים כדבר שבשגרה לברך איש את רעהו בברכת "תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה". הרישא של הברכה נלקח מברייתא המובאת במסכת מגילה:
