כל המאמרים במדור ניצבים-וילך

"וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלוֹקֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ" "וְשָׁב ה' אֱלוֹקֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ

פרשתנו מתארת את שעותיו האחרונות של משה, והעברת השרביט לתלמידו יהושע. רגעים שהיו אמורים להיות פשוטים הופכים להיות מורכבים. משה ויהושע עומדים דרוכים ליד אוהל

"הרב מציג במאמרו ב"שבתון" לפרשת 'כי תבוא' טענה שלפי המקרא לא אמרינן "ישראל שחטא אעפ"י שחטא ישראל הוא"; לפי המסורת המקראית, שאותה ממשיכים חכמי המסורת

אנו נמצאים בעיצומם של ימי הסליחות ורגע לפני ראש השנה ויום הכיפורים. ימים מלאי הוד והדר, המבקשים להביא אותנו אל השנה החדשה מוכנים, ומלאים. פרשת

אנו זועפים על ה' ושוכחים שהכל בא עלינו מפני שהסכמנו להביא אל ביתנו אלפי מרצחים צמאי דם יהודי ואפשרנו להם להתחמש ברבבות כלי נשק  

כאשר מתרגלים במשך שנים רבות למנהיג כריזמטי רב השפעה שמשרה ביטחון, קשה להעלות על הדעת שיבוא מנהיג אחר ויוכל למלא היטב את מקומו בפרשת "וילך"

שתי הפרשיות ניצבים וילך מהוות מן נאום פרידה אחרון של משה רבנו לישראל ביומו האחרון. ורבו מאד הדקדוקים ואנו נתמקד כאן בנושא הברית, ככתוב: "לעברך

  הקב"ה מודיע למשה באחרית ימיו את שעתיד לקרות לעם ישראל. הבשורות לא מעודדות, עם ישראל ילך אחרי אלוהי נכר ויפר את הברית עם הקב"ה.