כל המאמרים במדור פורים

מגילת אסתר מתארת מהפכים שונים. בפורים אנו מציינים בעיקר את המהפך שהביא להצלת עם ישראל. אולם יש במגילה גם מהפך הקשור לדמותה של אסתר. המגילה

אחד המאפיינים הבולטים של ההיסטוריה היהודית הוא חוסר הביטחון. בהיותה בגלות, כבשה בין שבעים זאבים, חשה תמיד כנסת ישראל אי נוחות, היעדר יציבות וחוסר ביטחון

שמונת נסיכי האדם, תלמידי ישיבת "מרכז הרב", שעלו השבוע בסערה השמיימה, הציפו פעם נוספת את שאלת היסוד שמלווה את ההיסטוריה היהודית משחר קיומה: על מה

חג הפורים מעורר לא פעם תהיות אצל מי שמצוי בעולמה של מורשת ישראל. בעוד ששאר החגים מתבטאים בתפילה ובריבוי הלכות, המלווים לא אחת בחרדת קודש

הרב חגי לונדין, ראש בית המדרש בקריה האקדמית אונו מתי למעשה אנו צוחקים? צחוק פורץ כאשר ישנה 'שבירה' של הרצף ההגיוני הצפוי. לדוגמא, צחוק פורץ

חג הפורים זכה לשמו בשל הפור שהמן הפיל בהחליטו להשמיד את העם היהודי (אסתר ג', ז'): "בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא חֹדֶשׁ נִיסָן בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ

שמעון יצחקי (שיץ),רו"ח,נשיא אלביט הדמיה אחת השאלות המרכזיות העולות למקרא המגילה נוגעת לתגובתו של אחשורוש לדבריה של אסתר המלכה לאחר המשתה השני. אסתר מטיחה במלך

המדרש (חולין קל"ט:) מבקש למצוא עוגן לדמותו של מרדכי בתורה: "מרדכי מן התורה מנין? דכתיב מר דרור ומתרגמינן מירא דכיא". המדרש קושר בין דמותו של

מגילת אסתר היא מקור לא אכזב למנהגי ישראל רבים לאורך הדורות. כך, מנהג הקדמונים הרווח עד היום בשווקים למכור במיטב החנויות מחלצות קרועות, כמאמר הפוסק

"וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב וָכֶסֶף ..וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן … וְשֵׁשׁ" (שמות פרק כה', ג') "חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אָחוּז בְּחַבְלֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן עַל גְּלִילֵי כֶסֶף