כל המאמרים במדור פורים

סיפור יהודי מספר על שני בחורי ישיבה "בריסקאיים", המחמירים במצוות עד הפרט הקטנטן ביותר, שבערב יום הפורים ערכו סיור בכל העיירה כדי למצוא "אביונים" שניתן

האם חזרנו לנקודת המוצא של פורים, ולמעשה גם לנקודת הסיום של מגילת אסתר ? לכאורה – כן: גם היום ישנו מלך פרס הפועל בדרך שאין

נתן שרנסקי ישב פעם עם חבר לארוחה. "בים יש מיליון דגים", שאל את חברו, אתה יודע למה דווקא הדג הזה, מכל הדגים שבעולם, מונח כאן

כשם שלכל שבת יש מוצאי שבת, כך גם לכל פורים יש מוצאי פורים. התופעה מוכרת וידועה. במוצאי החג מתמלא הבית בממתקים ושוקולדים. עכשיו מתחילה משימה

בשבת הבאה, שבת זכור, תתגלע המחלוקת, בה"א הידיעה, המפלגת את קהילות אשכנז: כיצד יש לקרוא את המלים "זכר עמלק" שבפרשת זכור. האם לקרוא 'זכר' כפי

עומדים אנו בסיומו של חג הפורים. חג עתיר הזדמנויות של הסוואה וגילוי. פרשת השבוע, "כי תישא", מזמנת לנו מסר רלבנטי מתמיד, כמו גם הצצה אל

במגילת אסתר נאמר שימי הפורים נקבעו "… לעשות אותם ימי משתה ושמחה, ומשלח מנות איש לרעהו, ומתנות לאביונים" (אסתר פ' ט' פס' כ"ב), אך בכתוב

"וזכרם לא יסוף מזרעם" הרב שלמה שושן, חבר בית הדין הרבני ראש הישיבה וגרעין קרן קהילות – בית שאן על פורים שנתפס לפעמים במבט שטחי

"…אמר הקב"ה: מכל הקרבנות שאתם מקריבין אין חביב עלי כקטרת: תדע שכל הקרבנות כולן לצרכיהן של ישראל, כיצד ? החטאת הייתה באה על החטא, והאשם

אני מתאר לעצמי שאני לא היחיד שהתבלבל תמיד במילים של שירו המפורסם של אברהם צבי אידלסון- 'הבה נגילה'. המילים המקוריות הן 'עורו אחים בלב שמח',