הרב בנימין מונק, מנהל ביה"ס לחזנות ירושליםבנימין מונק – מנהל מכון ירושלים לחזנות
בשבת זו, בה נברך את חודש אדר ש"מרבים בו בשמחה" – עולות מספר שאלות מעניינות, בהתחשב בכך שאנו בשנה מעוברת עם שני חודשי אדר.
נשאל, האם ההלכה ש"מרבים בשמחה" קיימת גם לגבי אדר הראשון, או שמא רק באדר השני – שלכאורה הוא הוא האדר ה"אמיתי" שהרי פורים נחגג בו ולא בראשון? ונוסיף לשאול, בהלכה מוזכר שבחודש זה רצוי וכדאי לעשות דין עם מי שאינו יהודי, האם הלכה זו תקפה גם לגבי אדר ראשון?. וכן, מה הדין לגבי יום זיכרון החל באדר? ובכלל, מהי מהות ה"שמחה" המוזכרת?
במקור הכלל של "משנכנס אדר מרבין בשמחה" ביאר רש"י: "משנכנס אדר. ימי נסים היו לישראל פורים ופסח" (תענית כט.). החת"ם סופר הסביר את כוונתו שהיות ובשני החדשים האלו (אדר וניסן) אירעו ניסים – הרי זו חזקה. (שו"ת או"ח סי' ק"ס). אולם מלשון הגמרא עצמה במסכת תענית משמע שמדובר בעניין של מזל החודש שהוא טוב לישראל (לשון הגמרא הוא: "ולימצי נפשיה באדר דבריא מזליה" – כלומר מזלו של אדר הוא טוב) וללא קשר לניסים שהזכיר רש"י.
יש המסבירים את העניין ע"פ דברי הזוהר (זוהר, שמות, דף קפד:). כי האדם מקבל השפעה מן השמים כפי הנהגתו בארץ. אם הוא שרוי בשמחה, באותה מידה משמחים אותו מן השמים, ואם הוא שרוי בעצבות, באותה המידה מקבל "דינים" מן השמים למעלה. מאחר והאדם מרבה בשמחה בחודש אדר, ממילא "שופע" עליו שפע של ה"חדוה העליונה", הלכך זה הזמן גם לעשות דין עם הגוי ולנצחו. בכך אפשר להסביר את דברי רש"י שאינם סותרים לדברי הגמרא אלא מסבירים אותה, כי מאחר וימים אלו הם ימי שמחה שהרי אירעו בהם ניסים – ממילא נהפך החודש לחודש עם מזל שהרי ממשיך האדם על עצמו בחודש הזה "שפע" של זכויות ואפשרות לזכות בדין.
מאידך, ישנו הסבר שונה לגמרי, והוא לפי הפסוק במגילת אסתר: "והחודש אשר נהפך מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב" (אסתר ט' כ"ב) – מלשון הפסוק עולה כי כל החודש הוא בגדר של "שמחה".
כך או כך, לכאורה הדעת נותנת כי עניין ה"שמחה" קשור לחודש אדר וממילא בשני האדרים גם יחד יש לנהוג בשמחה. בספר התודעה מובא גם כי מזל אדר הוא מזל דגים בלשון רבים, כדי לרמז על שני חודשים אפשריים. גם מלשון הגמרא "משנכנס אדר – מרבין בשמחה" יש רמז לכך כי כבר באדר הראשון יש לנהוג בשמחה, אך נציין כי היו שחלקו על כך כמו ב"שאילת יעב"ץ (ח"ב סי' פ"ח) וסברו כי רק באדר השני נוהגת השמחה – ולא בראשון.
(משפטים תשסח)
