כל המאמרים במדור פורים

בעולמה של יהדות, זכה חג הפורים למקום מכובד. מצווֹת היום – מקרא מגילה, משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים – לצד המנהגים הרבים כגון השכרות

הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן יעקב בוכריס קרית שמנה יש מחלוקת בגמרא (מגילה ו:) לגבי שנה מעוברת: מתי קוראים את המגילה. רבי אליעזר ברבי יוסי

משה רבנו והמגילה הרבנית ד"ר לאה ויזל דיקנית הסטודנטיות – מכללת אורות ישראל מסורת בידנו שמשה רבינו נפטר ונולד בז' באדר. מעניין לגלות ששמו של

המנהג להתחפש בפורים אומץ כנראה בעקבות הקרנבלים האירופאים, אולם המסורת השכילה להטעין אותו בהסברים עמוקים ומעניינים. גם מבלי שניכנס להסברים אלו, ברור שכמה מעלות טובות

אנו מורגלים לחיות בתוך מערכת מצוות מסועפת. כל מצווה מתפרטת להלכות ולגדרים מדויקים המתווים את דרכנו, מגבילים אותנו במידה המדויקת ומכוונים אותנו לחיים ערניים של

שבת פרשת "תצווה" ("זכור") סמוכה השנה לפורים. קיים מכנה משותף מעניין במיוחד בין הפרשה לבין מגילת אסתר, והוא נושא הבגדים. נושא זה בולט בפרשה ובמגילה,

כששלחה אסתר לחכמים ובקשה מהם: "כתבוני לדורות" (מגילה ז א) השיבו לה חכמים: "קנאה אתְּ מעוררת עלינו לבין האומות". תשובתם זו של חכמים היא לכאורה

רבי פנחס מקוריץ עלילות נוראיות גרמו לרבי אברהם אבא שפירא, מצאצאיו של המקובל הא-לוהי, בעל ה"מגלה עמוקות" לעזוב את ביתו ולנדוד משקלוב לאזור ווהלין. רבי

מרדכי תיקן ליהודים לקיים את פורים כיְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה. על השאלה כיצד יש לעשות זאת? עונה הגמ': "אמר רבא: מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא

יש מצבים וניסיונות בחיים, בהם האדם מרגיש שהכל נגדו, שאין סיכוי, שהכל רע, שדברים לא מסתדרים- ואז הוא שולף את מילת הקסם- הַגּוֹרָל. השימוש במילה