כל המאמרים במדור בעיניים של חז"ל

אמר רבי לוי בשם רב חמא ברבי חנינא: צער גדול היה לו למשה בדבר הזה – כך הוא כבודו של אהרן אחי להיות רואה את

ארבעה מלכים היו – מה שתבע זה לא תבע זה, ואלו הן: דוד, ואסא, ויהושפט, וחזקיהו. איכה רבה, פתיחתא ל'. הדיון על היחס לתקומת ישראל

קבלה היתה ביד משה שאין עמלק נופל אלא ביד בני יוסף, שנאמר "וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה – וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ" (עובדיה א', יח), לפיכך זירז את

"ונס שמה הרוצח מכה נפש בשגגה" (במדבר ל"ה, יא) – ולא בזדון. ואם יהרֹג בזדון, ויאמר 'בשגגה הרגתי' ויהא בורח לערי מקלט, אמר הקב"ה: אפילו

אמר ריש לקיש: הוא פינחס הוא אליהו – אמר לו הקב"ה: אתה נתת שלום ביני ובין בני ישראל, אף לעתיד לבוא אתה עתיד ליתן שלום

קֹרח שפקח היה – מה ראה לשטות הזה?! אלא עינו הטעתו – ראה שלשלת גדולה עומדת הימנו, שמואל ששקול כמשה ואהרן שנאמר "משה ואהרן בכהניו

(כו) וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה שֵׁם הָאֶחָד אֶלְדָּד וְשֵׁם הַשֵּׁנִי מֵידָד וַתָּנַח עֲלֵיהֶם הָרוּחַ וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים וְלֹא יָצְאוּ הָאֹהֱלָה וַיִּתְנַבְּאוּ בַּמַּחֲנֶה: (כז) וַיָּרָץ הַנַּעַר וַיַּגֵּד

אמר רבי יצחק בר מריון: בא הכתוב ללמדך שאם אדם עושה מצוה יעשנה בלבב שלם, שאלו היה ראובן יודע שהקב"ה מכתיב עליו "וישמע ראובן ויצילהו

ללאחרונה התעורר פולמוס נרחב באשר לשאלה האם גאולתנו היא עובדה קבועה וקיימת, ואין היא תלויה במעשינו הבחיריים. דיון זה בנוי על המתח המובנה בין אמונתנו