
אז מי באמת אשם?
האדם מושלך לתוך היסטוריה, תרבות וסביבה, שפה ומנהגים, נורמות ערכיות וזכרונות שבהם לא בחר במוקד מגילת איכה עומדת הקינה על חורבן הבית ועל הסבל הנורא

האדם מושלך לתוך היסטוריה, תרבות וסביבה, שפה ומנהגים, נורמות ערכיות וזכרונות שבהם לא בחר במוקד מגילת איכה עומדת הקינה על חורבן הבית ועל הסבל הנורא

לכל אדם יש את שפתו ואת התרבות ממנה הגיע. תהיה זו טעות לבחון את ענייניו של אדם אחר דרך השקפת עולמך מספרים על אדם שהיה

קדושת המשפחה, התא המשפחתי היציב בביתא בישראל, הם מאבני היסוד שקיימו את ביתא ישראל לאורך כל הדורות אפתח בבדיחה קצרה, שככל הנראה הובאה מאחת העיירות

אצל עובד ה' האתיופי כמעט ולא מקוננות שאלות של גורל וספקות האברבנאל שואל: "אם הוא יתברך הרשה את בלעם ללכת, איך אחרי שהלך נאמר 'ויחר

רמת החיים איננה המתכון לאיכות החיים אלא הגישה הנכונה כלפי המציאות הבלתי מושלמת השבוע נחשפתי למדרש המקשר בין קרח לפרה אדומה. וכך נאמר: "מה ראה

פרשת שלח לך מסתיימת בפרשת ציצית, ומיד מתחילה פרשת קרח. לכאורה שני הדברים הללו רחוקים זה מזה ואין הסבר לסמיכותם. 'קדושים תהיו' מול 'כולם קדושים'.

"הנושא היהודי האתיופי לא הטריד את מדינת ישראל בשנותיה הראשונות, שהתקשתה לראות בהם יהודים גמורים ולהעלותם ארצה. אח"כ זה כבר היה מאוחר מדי" בסיומו

הפעם אני רוצה לחשוף בפניכם תגלית מפתיעה. בשפה האתיופית (אמהרית או טגרית) המילה "לא" אינה קיימת. קשה לישראלים, תרבות בה בין המילים הראשונות שהתינוק

"דרך ההמון", אמר סנקה: "לבקר את המצליחים, כדרך הכלבים הקטנים לנבוח תמיד כנגד זרים" (מתוך: אמרה לכל מקרה). לאמור, התנהגותו של אדם בדרך מיליטנטית או

פרשת במדבר פותחת בתיאור המפקד של בני ישראל במדבר סיני, המפורט לפרטי פרטים: פירוט על הסדרי החנייה והמסע של ישראל במדבר, ויתר על כן הפרשה