כל המאמרים במדור הפרשה בחיי המעשה

הפרשנים עסקו בהשוואה שבין התיאור של מעמד הר סיני בספר שמות ובין התיאור שבפרשתנו, ובהשוואה שבין עשרת הדיברות כאן ושם. ניתן לומר שבספר שמות עיקרו

"לא יאבה ד' סלוח לו. כי אז יעשן אף ד' וקנאתו באיש ההוא ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה וגו'" (דברים פרק כט יט).

מזמור ל'תודה', למילה קטנה וצנועה שעולמות שלמים תלויים בה, וביכולתה לחולל פלאים. למילה שמשנה את האקלים החברתי, למקום שנעים לחיות בו. מזמור לעולם פנימי שלם,

כמה מופלאה ורבת אצילות היא מידת הרחמים והחמלה. ביכולתה להבקיע את החומות הגבוהות והעבות של ה'אני' הרואה רק את צרכי עצמו, לגלות אמפתיה והזדהות עם

בפרשתנו מצווה התורה על הצדקה: "כי יהיה בך אביון מאחד אחיך וגו', לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון. כי פתח תפתח

לאחר שהתורה חוזרת על מעמד הר סיני ועשרת הדברות, מובאת פרשת קריאת שמע. פרשה שאנו מצווים לקרוא פעמיים ביום, כמצוות עשה מדאורייתא (סהמ"צ עשה י).

בפרשתנו אירוע אסטרטגי יוצא דופן. מלך מואב חש מאויים מהתקרבות ישראל לארצו, שמא יהיה גורלו כגורל האמוריים. ב'הערכת המצב' האסטרטגית עלה שסוד עוצמתו של עם

בפרשתנו מצווה התורה על מצוות השבת אבידה: "לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם, השב תשיבם לאחיך" (דברים כב א). חכמים

• בפרשתנו מצטווה עם ישראל, למנות לעצמו מלך: "שום תשים עליך מלך אשר יבחר ד' א-להיך בו וגו'" (דברים יז טו). מצווה זו תתקיים רק

הבאת הביכורים למקדש מלווה במצווה נוספת ב'מקרא ביכורים': "ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו: הגדתי היום לד' אלוקיך כי באתי אל הארץ