כל המאמרים במדור הפרשה בחיי המעשה

בפרשתנו מוזכרת התשובה בכמה הקשרים: "ושבת עד ד' א-להיך ושמעת בקולו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך. ושב ד' א-להיך

משבר 'מי מריבה' שבפרשתנו מצטרף למערכת משברים סביב הצורך הקיומי הבסיסי במים, בעת מסע עם ישראל במדבר. נעמוד על ההתייחסות המיוחדת של התורה לצורך במים

מחלוקת קורח יצרה רעידת אדמה בעם ישראל, והפכה סמל ל"מחלוקת שאינה לשם שמים", ש"אין סופה להתקיים" (אבות ה יז). "אמרו חכמים: חכם גדול היה קורח

חטא המרגלים היה אחד הכישלונות הלאומיים הטראומטיים בתולדותינו. רשמיו והשלכותיו מלווים אותנו עד היום. כמו באירועים טראומטיים אחרים, יש מקום להפקת לקחים מהכישלון, לבל נשגה

מצוות החצוצרות שבפרשה מהווה מפתח להבנת אסטרטגית הקיום הלאומית של היהדות, בשגרה ובשעת מלחמה. "וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות ונזכרתם

התקופה שבין שבעה עשר בתמוז לט' באב קרויה 'בין המצרים', על שם הפסוק ממגילת איכה: "גלתה יהודה מעוני ומרוב עבודה, היא ישבה בגוים לא מצאה

התיאור המפורט בפרשה של התנהלות בלעם באה ללמדנו על עקרונות הבחירה החופשית וכח הרצון האנושי, גם כשהם מנוגדים, כביכול, לרצון של הקב"ה, או כאשר האדם

בפרשתנו מתארת התורה את משבר 'חטא המרגלים'. על מידת חומרתו של חטא זה אנו יכולים לעמוד מתוך חומרת עונשו, עיכוב עם ישראל במדבר לעוד כשלושים

פרשת השבוע, והחומש כולו, נקראים 'במדבר', לא רק משום שם המקום בו התקיימו אירועיו, אלא משום שהשם משקף את מהות הספר. הדרך והשהות של עם

פרשתנו נקראת בגמ' גם 'פרשת בלעם' (בבא בתרא יד ב) ולא בכדי. האישיות הדומיננטית בפרשה היא בלעם. בלעם היה נביא גדול שהושווה למשה, גדול הנביאים: