יום העצמאות מאחורינו, והמלחמה עדיין בעיצומה. זה הזמן להתבונן ברמת עצמאותנו ובמהותה. בשנותיה הראשונות של המדינה ניסח דוד בן-גוריון את עקרונות הביטחון הלאומי שלה. אחד מהעקרונות
יום העצמאות הוא יום של הודיה לקב"ה ושמחה על הנס הגדול של הקמת המדינה: קיבוץ גלויות, התגשמות חזון הנביאים, השבת הריבונות הממלכתית, והקמת כוח המגן
בשנים האחרונות זכה השבוע שבין יום הזיכרון לשואה ולגבורה לבין יום הזיכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות לשם 'שבוע הגבורה'. כינוי זה מצביע על רצף שקושר
האירועים שאנו מציינים מדי שנה אינם רק זיכרון היסטורי. "בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם". האם יש משמעות אקטואלית מיוחדת לסיפור
האסון שאירע לנו בשבת שמחת תורה לימד את כל מי שהיה צריך לכך שכולנו אחים. אחים לגורל ולייעוד משותף. היו מי שפקפקו בכך בערב החג,
הרמטכ"ל הנחה את הצבא להתחיל בתחקיר ובהפקת לקחים מהמלחמה, כדי שישמשו לקראת אפשרות של מלחמה בעצימות גבוהה בצפון. בכך הוא החזיר את כולנו באחת מעיסוק
אנטישמיות ושנאת ישראל היא תופעה ייחודית. אין לה אח ורע ביחס בין העמים. היא אינה דומה לתופעת "שנאת האחר" והזר. זוהי משטמה מהותית נגד העם
במהלך השנים הוזמנתי להרצות למפקדים ולצוערי קורסי קצינים על 'מנהיגות לאור מקורות היהדות'. אחד מעקרונות המנהיגות העולים מהעיון בתנ"ך ובמקורות חז"ל הוא שהמנהיגות היא הרחבת
האם הקמפיין הגדול, עתיר המשאבים, המתנהל כעת על 'גיוס חרדים', מונע באמת מהצורך להגדיל את צה"ל ולמלא את השורות בחיילים חרדים, ולהשיג 'שוויון' אמיתי בחברה
עם ישראל הוא עם מיוחד במשפחת העמים, ייחודו נובע מייעודו. יש בו יכולות וכישורים יוצאי דופן. למרות שהוא עם קטן מאוד ביחס לעמי העולם, הוא
