כל המאמרים במדור הפרשה בחיי המעשה

התיאור המפורט בפרשה של התנהלות בלעם באה ללמדנו על עקרונות הבחירה החופשית וכח הרצון האנושי, גם כשהם מנוגדים, כביכול, לרצון של הקב"ה, או כאשר האדם

בפרשתנו מתארת התורה את משבר 'חטא המרגלים'. על מידת חומרתו של חטא זה אנו יכולים לעמוד מתוך חומרת עונשו, עיכוב עם ישראל במדבר לעוד כשלושים

פרשת השבוע, והחומש כולו, נקראים 'במדבר', לא רק משום שם המקום בו התקיימו אירועיו, אלא משום שהשם משקף את מהות הספר. הדרך והשהות של עם

פרשתנו נקראת בגמ' גם 'פרשת בלעם' (בבא בתרא יד ב) ולא בכדי. האישיות הדומיננטית בפרשה היא בלעם. בלעם היה נביא גדול שהושווה למשה, גדול הנביאים:

הניסוח של פרשת הנזיר חושף בפנינו גישה מורכבת של התורה למעשה הנזירות ולהלכי הנפש של האדם שמביאים אותו לקבל על עצמו נזירות: "איש או אישה

חכמים דרשו: "'וידבר ד' אל משה במדבר סיני'- למה במדבר סיני? מכאן שנו חכמים: ב-ג' דברים ניתנה התורה: באש ובמים ובמדבר. באש מנין? 'והר סיני

פרשת בלק ובלעם והחטא עם בנות מואב מלווים אותנו גם בפרשיות פנחס ומטות. בקריאת התורה מידי שנה אנחנו משמרים את הזיכרון הקולקטיבי שלנו ביחס למזימה

ה'ברכות' של בלעם הינן מקור מרתק להתחקות אחר כוונותיו המקוריות: "מ'ברכותיו' של אותו רשע אתה למד מה היה בלבו" (סנהדרין קה ב). ניתן ללמוד מה

המשברים הקשים של 'המתאוננים' ו'קברות התאווה' מאתגרים את מנהיגותו היחידנית של משה. בעיצומו של המשבר פונה משה רבנו לקב"ה: "… למה הרעות לעבדך?! ולמה לא

פרשתנו מהווה המשך לפרשת במדבר – למפקד ולהמשך ההכנות לקראת המסע לארץ ישראל. קריאת פרשתנו מקבלת משמעות מיוחדת כשהיא סמוכה לזמן מתן תורתנו. יש בה