
שורשי האנטישמיות והשלכותיה
אנטישמיות ושנאת ישראל היא תופעה ייחודית. אין לה אח ורע ביחס בין העמים. היא אינה דומה לתופעת "שנאת האחר" והזר. זוהי משטמה מהותית נגד העם

אנטישמיות ושנאת ישראל היא תופעה ייחודית. אין לה אח ורע ביחס בין העמים. היא אינה דומה לתופעת "שנאת האחר" והזר. זוהי משטמה מהותית נגד העם

במהלך השנים הוזמנתי להרצות למפקדים ולצוערי קורסי קצינים על 'מנהיגות לאור מקורות היהדות'. אחד מעקרונות המנהיגות העולים מהעיון בתנ"ך ובמקורות חז"ל הוא שהמנהיגות היא הרחבת

האם הקמפיין הגדול, עתיר המשאבים, המתנהל כעת על 'גיוס חרדים', מונע באמת מהצורך להגדיל את צה"ל ולמלא את השורות בחיילים חרדים, ולהשיג 'שוויון' אמיתי בחברה

עם ישראל הוא עם מיוחד במשפחת העמים, ייחודו נובע מייעודו. יש בו יכולות וכישורים יוצאי דופן. למרות שהוא עם קטן מאוד ביחס לעמי העולם, הוא

בחברה דמוקרטית הזירה הציבורית היא המקום שבו מתקיים הדיון הציבורי. בה מתלבנות הסוגיות הציבוריות העומדות על הפרק. זהו המקום שבו מובעות הדעות ומתקיימים הוויכוחים בין

האסון שהתחולל בשבת שמחת תורה, בא אחרי חודשים של מחלוקת פנימית חריפה. ישנם סימנים המורים שהמחלוקת גם דרבנה את אויבנו שראו בכך הזדמנות שאין להחמיצה.

החזרת החטופים לבתיהם היא מצווה גדולה וגם חובה לאומית עליונה. ליבנו מלא דאגה להם. הם מוחזקים בידי מפלצות שטניות, וכל יום שעובר על החטופים הוא

בשבוע שחלף הייתי עד לדיון נוקב בשאלה: האם נכון לציין בפומבי את העובדה שאחוז גבוה ביותר של החללים במלחמה הם מהציבור הדתי לאומי, ואם כן

המלחמה עדיין בעיצומה, וייקח עוד זמן רב עד שתסתיים. אולם, יש יחידות שהשתחררו לתקופה מסוימת, בתום תקופה ארוכה של לחימה ושהייה באזור לחימה מסוכנת נגד

השבוע שחלף עמד בסימן 'מאה ימים' לפרוץ מלחמת 'חרבות הברזל'. ימים שעמדו בסימן של גבורה ואחדות נפלאה לאחר חודשים של מחלוקת ו'שיח שנאה וקיטוב' בין