הרב אליעזר חיים שנוולד (ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' מודיעין)בשבוע הקרוב נציין את 'יום שחרור ירושלים' ואת יום השנה למלחמת ששת הימים, מלחמת המגן הגבורה והישועה. אני זוכר את הרגעים המרגשים כאשר שמענו ברדיו את הקריאה: "הר הבית בידנו", את תקיעת השופר של הרב גורן זצ"ל ליד הכותל, את הצנחנים שרים "ירושלים של זהב" וקולם מתרסק בבכי ובהתרגשות.
בשבוע זה יציינו גם את יום השנה לפתיחת 'מלחמת שלום הגליל', שחל בו לפי התאריך הלועזי. במלחמה זו השתתפתי בה כמפקד. גם שם פגשנו את הגבורה והעוצמה של לוחמי צה"ל. אחריה עוד שהינו בלבנון מספר שנים. בשנת תש"ס צה"ל נסוג מלבנון, ובשנת תשס"ו השתתפנו ב'מלחמת לבנון השנייה'.
המלחמה שנפתחה בשמחת תורה היא רב-זירתית והקשה במלחמות שהשתתפתי בהן. גבורת הלוחמים בה ונכונותם להילחם מגיעות לשיא. במהלך המלחמה פגשתי מפקדים ולוחמים רבים. האווירה ביחידות הלוחמות היא אווירה של אחדות מעצימה ומרוממת. ביחידות הלוחמות יש רוח מיוחדת. היא ניכרת גם בתוכן פקודות היציאה לקרב.
האסון בשמחת תורה חיזק מאוד את הזהות היהודית, את האחדות ואת הקשר ליהדות של רבים בציבור. הדבר בא לידי ביטוי גם בשטח. לפני יציאה לקרב יחידות נעמדות במסדר, דתיים ושאינם דתיים, מניחים ידיהם אחד על ראשו של השני, ואומרים ביחד את התפילה לפני היציאה לקרב, קוראים "שמע ישראל" ותוקעים בשופר. כמעט כל החיילים, גם אלה שאינם דתיים, לובשים ציצית. בתוך עזה מקיימים תפילות משותפות, סעודות שבת עם זמירות, מתקינים מזוזות ומכניסים ספרי תורה, הודלקו נרות חנוכה וקראו מגילה בפורים. רואים יותר לוחמים שלומדים תורה בתוך עזה בזמני הפוגה בלחימה ומארגנים שיעורי תורה. ביציאה של היחידות מהלחימה הם מתכנסים למסדר ומברכים 'הגומל' ביחד.
רואים יותר לוחמים שלומדים תורה בתוך עזה בזמני הפוגה בלחימה ומארגנים שיעורי תורה. ביציאה של היחידות מהלחימה, הם מתכנסים למסדר ומברכים 'הגומל' יחד
בשיחות עם מפקדים ולוחמים אני מרגיש את עוצמת האמונה שלהם, הנותנת להם כוחות להתמודד עם מצבים קשים בקרב. כך הרגשתי גם בשיחות עם פצועים המשתקמים בבתי החולים. שומעים את זה גם בדברי הספד עוצמתיים של הורים שכולים ואלמנות.
הרוח החזקה המנשבת בקרב הלוחמים נותנת כוח למנהיגות לקבל החלטות בדילמות הקשות.
פרשת בחוקותי פותחת בהבטחת גמול על קיום התורה והמצוות: "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם. וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ וגו'. וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וגו'. וּרְדַפְתֶּם אֶת אֹיְבֵיכֶם וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב וגו'. וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב וגו'. וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם וגו'. וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמֲמִיּוּת" (ויקרא כו, ג-יג).
מרכיב חשוב ביותר בגמול המובטח הוא שנזכה לניצחון במלחמות על אויבינו, ויושג שלום בר קיימא. "אם נלך בחוקות ה' ונשמור ונעשה את מצוותיו, כבר עשינו את כל הדרוש מצידנו כדי לבסס את ישענו הפיסי, החברתי והמדיני. כל השאר יבוא מיד ה'. אם נלך בחוקותיו, נהיה טהורים מבחינה מוסרית; אם נלמד את מצוותיו ונעשה להן משמרת, נהיה משכילים ברוחנו, זהירים ומדקדקים במעשינו; ואם נעשה את מצוותיו, נהיה מגשימי הצדק והחסד. בזכות זה ישחרר ד' את ארצנו מן הקשר הפיסי והמדיני של כל העולם; הוא יביא שמים וארץ לידי תיאום הרמוני, לבל יהיה מתנגד לשאיפותינו. כל הגורמים יפעלו במשותף כדי לקדם ולהשלים את הצלחתנו, שהרי זו איננה אלא הגשמת רצון ד' על אדמת האדם" (רש"ר הירש ויקרא שם).
יש המפרשים שהגמול הזה יבוא בצורה ניסית ומנוגדת לטבע (אברבנאל דברים ד, טו). אולם, המדרש קושר את שמירת חוקי התורה של 'בחוקותי' להשפעה על כוחות הבריאה והטבע. קיום חוקי התורה ועמל התורה פועלים לטובה על הכוחות בטבע לטובת עם ישראל (פרי צדיק שם).
רש"י מדייק שהגמול הנדיב שהקב"ה מבטיח לנו בפרשה יבוא על קיום המצוות ועמל התורה: "אם בחוקותי תלכו – יכול זה קיום המצוות?… הא מה אני מקיים: 'אם בחוקותי תלכו' שתהיו עמלים בתורה!" (רש"י שם ג). "ואמרנו דהיינו תורה שבעל פה שבא בעמל ויגיעה" (פרי צדיק שם).
לימוד התורה לשמה מחזק את הזהות היהודית ואת הרוח: "כְּשֶׁלּוֹמְדִים תּוֹרָה לִשְׁמָהּ עוֹשִׂים חֶסֶד עִם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. הָא כֵּיצַד, רוּחַ הָאֻמָּה מִתְחַזֵּק עַל יְדֵי מַה שֶּׁבָּנֶיהָ מִתְפַּרְנְסִים בְּפַרְנָסָתָם הָרוּחָנִית מִפְּרִי רוּחָהּ, וְהַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הִיא מְלֵאָה רוּחַ יִשְׂרָאֵל, וכו'. וְנוֹתֵן לְהָאֻמָּה כּחַ וְשִׂמְחַת חַיִּים לְהִתְעוֹדֵד וְלָקוּם" (אורות התורה ב ה).
עוצמת העמל בתורה מקרינה על עוצמת הרוח בקרב, ועל הסייעתא דשמיא. את הפסוק: "עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלָ͏ִים" (תהילים קכב, ב. "בשעריך – בשביל שעריך". רש"י מכות י, א): דרשו חז"ל: "אמר ריב"ל: מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה, שערי ירושלים שהיו עוסקים בהם תורה" (מדרש תהילים קכב).
באמונה וברוח ננצח!
