בפרשתנו אירוע אסטרטגי יוצא דופן. מלך מואב חש מאויים מהתקרבות ישראל לארצו, שמא יהיה גורלו כגורל האמוריים. ב'הערכת המצב' האסטרטגית עלה שסוד עוצמתו של עם
בפרשתנו מצווה התורה על מצוות השבת אבידה: "לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם, השב תשיבם לאחיך" (דברים כב א). חכמים
• בפרשתנו מצטווה עם ישראל, למנות לעצמו מלך: "שום תשים עליך מלך אשר יבחר ד' א-להיך בו וגו'" (דברים יז טו). מצווה זו תתקיים רק
הבאת הביכורים למקדש מלווה במצווה נוספת ב'מקרא ביכורים': "ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו: הגדתי היום לד' אלוקיך כי באתי אל הארץ
משבר מגפת הקורונה פוגע בעיקר בזקנים. הם פגיעים יותר מאחרים, וגם אחוז הנפטרים בקבוצה זו גבוה. חלק משמעותי ממדיניות ההגבלות שנקטה הממשלה נועד לשמור על
פרשתנו פותחת באחד מהתופעות המרגשות ורבות העוצמה בהופעת חיים חדשים בעולם: "אישה כי תזריע וילדה זכר, וגו', וביום השמיני ימול בשר ערלתו וגו', ואם נקבה
לאחרונה התפרסמה פרשת אונס מזעזעת שהסעירה את השיח הציבורי, ובצדק. רבים ראו בה ביטוי להתדרדרות חמורה בנורמות המוסריות ולכשלים חינוכיים וערכיים. אבל לא רבים מהם
פרשתנו עוסקת בשלב הסיום של הקמת המשכן, הפרויקט הלאומי הראשון של עם ישראל. לראשונה, גם נוצר הצורך, למנות לשם כך מנהיג ציבור, את בצלאל. היה
פרשתנו נחתמת ב'ימי המילואים' וסיום בנין המשכן, ובאיזכור היעוד האלוקי של המשכן, כמקום ההתוועדות עם הקב"ה והשראת השכינה: "ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי …
מאמרינו מוקדשים להתבוננות בפרשה מזווית מבט אסטרטגית, לבירור מהם 'אבני היסוד' של האסטרטגיה הלאומית באספקלריה תורנית. זאת בשל הצורך החיוני בפיתוח חשיבה אסטרטגית בדורנו, בעת
