כל המאמרים במדור הפרשה בחיי המעשה

הפרשה פותחת בציווי לכונן רשות שופטת ראויה, שתעשה משפט צדק: "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך וגו', ושפטו את העם משפט צדק. וגו'. צדק צדק

"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" (שמות כא א). פרשתנו עוסקת בדיני ממונות. לא בכדי נסמכה פרשתנו למתן תורה שבסוף הפרשה הקודמת. נבקש לעסוק בכך במבט

למעמד קבלת התורה בהר סיני קדמה הצעה אלוקית לאומות העולם לקבל את התורה אולם רק עם ישראל הסכים: "מלמד שהחזירה הקב"ה על כל אומה ולשון

מכת החושך שבפרשתנו שונה משאר המכות. אין בה פגיעה בגוף, ברכוש או בתשתיות של מצרים. היא מנעה מהמצרים את האפשרות לתפקד ולנוע בחופשיות במשך שלושה

מידתו של יעקב 'אמת': "תתן אמת ליעקב חסד לאברהם" (מיכה ז כ). מידת ה'אמת' היא אחת ממידות היסוד בבניין עולמם של היחיד והאומה. כיצד ניתן

אברהם ויצחק היו הנדבכים הראשונים בהקמת האומה. מידתו של אברהם היתה מידת החסד ושל יצחק מידת הדין. כבר בבריאת העולם אנו מוצאים ששתי המידות נצרכות

בריאת העולם בפרשה מתוארת כאירוע חד-פעמי. ממנה משתמע לכאורה שקיום העולם שנמשך ממנה ואילך הינו סטטי, והתנועה המחזורית בעולם היא פעולה רוטינית וקבועה שחוזרת על

סיפור נפילתו בשבוע שעבר של סמ"ר יובל מור יוסף הי"ד שהיה תלמיד ישיבת ההסדר קרית אונו, פותח צוהר למהפכה שהחלה לפני כשני עשורים, לסיפורם המופלא

הפרשה נפתחת בעימות חזיתי בין יהודה ליוסף. העימות אינו סימטרי, משום שיוסף יודע בברור מי עומד לפניו. יהודה סבור שלפניו משנה למלך מצרים, איש עריץ

יוסף מזדהה במצרים על פי מוצאו כ'איש עברי'. בשם זה קוראת לו אשת פוטיפר: "ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו" (בראשית לט יד), וכך