כל המאמרים במדור מועדים

  בנוהג שבעולם, חגיגות יובל – וגם חצאי יובלות למיניהם – הן סיבה למסיבה. כך, ביובלו של אדם, וכך מקל וחומר ביובלה של מדינה. בסופה הכרונולוגי

שלושה בעקבות אחד: זהו סיפורם של שלושה ספרי תורה השזור בתהליך הגאולה של שיבת העם לארצו וקיום בית ישראל מן התקופה הקשה והמצמיתה ביותר בתולדותיו;

יום הזכרון ויום העצמאות השבעים וחמש, מתחברים עם פרשת השבוע תזריע-מצורע ועם ראש חודש אייר שחל בשבת. השנה, בהתקרב יום הזכרון ויום העצמאות, מהולה התכונה

הרבה לפני שהנאצים חוקקו חוקים אנטישמיים, שהפכו את היהודים למצורעים חברתית, עשו זאת מדינות אחרות "אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת

אצל הגיבורים הללו אין ריחוק וניכור הנובע מראיית האחר כ'הם'. יש רק 'אנחנו' בשבועיים הקרובים תעסוק החברה הישראלית כולה בנושאי ובאירועי הליבה שלה, אלו שצרבו

"המדינה של הקב"ה"- המדינה אינה רכושה של קבוצה זו או אחרת בעם ישראל, או דור מסוים, אלא היא של עם ישראל כולו לדורותיו מקום המדינה,

קריאת התורה בשבת חול המועד פסח היא בפרשת כי תשא אחרי כל הסיפור של חטא העגל ותפילותיו של משה רבנו. הקריאה מדברת על בקשתו המפורסמת

בִּבְהִילוּ יָצָאוּ מִמִּצְרַיִם: לבנה ויוסי נולדו במצרים למשפחות אמידות ומכובדות, חיו חיי פאר והרמוניה ולא שקלו אפילו לרגע לעלות לארץ ישראל, גם כשהמדינה כבר הוקמה.

 כל כך הרבה שאלות עולות בחודשים האחרונים, רובן ללא מענה. כותבי שבתון מוסיפים קושיה משלהם לליל הסדר הקרוב   מה אירע לנו שכ"כ התרחקנו מדרכנו

במהלך ליל הסדר אנו מזכירים את טעמי המצוות השונים ובכללם את טעם אכילת המצה. מפשט המקראות עולה, שהמטרה באכילת המצה היא זיכרון לנס: "… שִׁבְעַת