כל המאמרים במדור מועדים

הימים הנוראים תשפ"ה, שחתמו את השנה הנוראית תשפ"ד, נושאים בתוכם תפילות ותקוות לשנה חדשה ומבורכת. כולנו זקוקים לעבד ולהפנים את מה שחווינו בשנה האחרונה מאז

שאלה: האם ניתן לצאת ידי חובה בארבעת המינים שמספקת הרבנות הצבאית לחיילי צה"ל ביום הראשון של חג הסוכות, ובשאר ימי החג? תשובה: ארבעת המינים שאותם

בשמחת תורה תחלוף שנה מפרוץ המלחמה. נתחיל את התורה מ'בראשית'. נחזור ליסודות התורה והאמונה, הגלויים והנסתרים שב'מעשה בראשית'. המלחמה עדיין בעיצומה. מאז פרוץ המלחמה, תוך

יום שמיני עצרת הוא יום של שמחה לסיום סבב הקריאה בתורה. אולם, הפסוקים שמסיימים את התורה מתארים דווקא אירוע קשה ועצוב. משה, שהנהיג את העם

"ופרוש עלינו סוכת שלומך" – מסע החגים שבתורה נפתח בפסח, הרגל הראשון, ומסיים בסוכות ובשמיני עצרת. בד בבד עם היסודות המשותפים של הרגלים – פסח

במסכת סוכה, פרק ב' משנה ט', נאמר: "כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי". הרמב"ם במשנה תורה מפרט: "שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה

הפעם אני רוצה לנצל את הבמה שניתנה לי ב"שבתון" ואת התקופה הנוראה הזו, כדי לבקש את המחילה האישית שלי. יכול להיות שלפעמים נשמע שאני מאוד

"עשה למען חטופים והרוגים על שם קודשך" יום שני, 7 באוקטובר, היה עבור רבים, ואני בתוכם, יום חשבון נפש משמעותי בעקבות הטבח שאירע בעוטף לפני

פרשת "האזינו" מציגה לנו סוג חדש של עדות. בנוהג שבעולם עדים מוזמנים לדווח מה ראו עיניהם בעבר. בית המשפט, או כל מסגרת רלוונטית אחרת, אמור

המשפט הראשון אותו אומר החזן עם כניסת יום כיפור, עוד לפני תפילת 'כל נדרי' הוא "על דעת המקום ועל דעת הקהל". במובן מסוים המילים הללו